שו"ת: תורה ומדע


איך מיישבים את הסתירה בין תיאור בריאת האדם בפרשת בראשית לבין תאוריית האבולוציה?

כאשר מעיינים בפסוקים רואים שלמעשה אין כל סתירה. בפרק א מסופר על בריאת האדם, מבלי לתאר איך הוא נברא:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.

יתכן אפוא שה' יצר את האדם באמצעות התפתחות מבעלי חיים קודמים, והעניק לו צלם אלוהים כדי שיוכל לשלוט בעולם. ואכן, האנושות החלה להתרבות ולהתפשט בעולם. הכתובים אינם מציינים מתי זה קרה.

לעומת זאת בפרק ב מסופר על אירוע נוסף, בו נטע ה' גן בעדן, יצר מן האדמה אדם שיעבוד בו, "לעבדה ולשמרה", ולאחר מכן יצר את חוה מצלעו. אדם וחוה הללו לא היו היצורים האנושיים הראשונים עלי אדמות; קדמו להם האנשים שנבראו בפרק א, אלא שאדם וחוה נבראו במיוחד למטרה שונה משלהם. לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת גורשו מגן עדן, והצטרפו לשאר האנושות. אירוע זה התרחש לפני כ-6000 שנה, בתקופה בה מסתיימת הפרהיסטוריה ומתחילה ההיסטוריה.
האבולוציה אינה סותרת אפוא כלל את תיאורי התורה.
להרחבה עיין כאן>>

בתלמוד יש המון שגיאות מבחינה מדעית, באסטרונומיה, בזואולוגיה, בגיאוגרפיה ועוד. זה מערער לי את האמונה בחז"ל.

אכן, הרבה מהאמירות המדעיות של חז"ל הן שגויות מדעית, אולם אין סיבה שזה יערער את האמונה בחכמתם וגדולתם. חז"ל לא התיימרו לומר את האמירות הללו ברוח הקודש, או על פי מסורת שהתקבלה ממשה בסיני, אלא פשוט הסתמכו על התפיסות המדעיות שהיו רווחות בזמנם אצל חכמי אומות העולם. הרי גם היום, רוב הרבנים אינם אנשי מדע, וכאשר הם רוצים לברר עניין מדעי הם פונים למומחים בתחום, לא לרוח הקודש. גדולתם של חז"ל הייתה בתורה, ביראת שמים ובמידות טובות, לא בפיזיקה וביולוגיה. לכן אפשר להודות בפשטות בכך שחלק גדול מהתפיסות המדעיות של זמנם היו שגויות, ולעדכן אותן בהתאם לידוע בזמננו, ועם זאת להכיר בגדולתם התורנית של חז"ל ובחכמתם הרבה.
להרחבה עיין כאן>>

אם תפילות באמת עוזרות לחולים, למה שלא נעשה ניסוי ונבדוק אם מי שמתפללים עליו באמת מבריא יותר?

ראשית, תפילות לא "עוזרות לחולים". תפילות הן בקשת רחמים מה', שישלח רפואה לחולים, והוא זה שמחליט אם להיענות להן או לא, לפי שיקוליו.
שנית, אכן נעשו ניסויים רבים בנושא, בחלקם נמצא שבחולים שהתפללו עבורם ניכר שיפור בהשוואה לקבוצת הביקורת, ובחלקם לא נמצאו הבדלים.
אלא שהתנאים בהם נערכים הניסויים הופכים אותם מראש לבדיחה, לא לתפילה אמיתית: אין להשוות בין אדם שמתפלל על חולה שהוא לא מכיר, במטרה להשתתף בניסוי מדעי, לאדם שמתפלל מעומק הלב על מי שקרוב אליו. עצם אמירת המילים אינה תפילה; באותה מידה יכלו לקחת תוכים שידקלמו את מילות התפילה ולבדוק אם זה יעזור. כמו כן לא נלקחו בחשבון גורמים כמו תפילת החולים על עצמם (או תפילות של קרובים להם), מצבם הרוחני של המתפלל והחולה, הדת והאל שאליו מתפללים וכן הלאה.
בסופו של דבר, השפעתה של תפילה לא אמורה להיות חוק טבע, ולכן אי אפשר באמת למדוד אותה בכלים מדעיים. מדובר בעניין של אמונה, ומי שמאמין באלוהים ובכך שביכולתו לעזור ולרפא, הרי שמתבקש שיפנה אליו בתפילה ובבקשת רחמים.
להרחבה עיין כאן>>

מדעי המוח מראים שהתודעה נוצרת על ידי פעילות נוירוכימית. איפה אם כן הנשמה?

מדעי המוח רחוקים מלהראות כזה דבר. הנה דבריהם של כמה מומחים מובילים בנושא:

"המחקר המדעי של התודעה הוא העמדה המביכה של העדר כל תאוריה מדעית של התודעה" (דונלד הופמן, מדען קוגניטיבי באוניברסיטת קליפורניה)


"לאף אחד אין ולו מושג קלוש ביותר מהי התודעה... לי אין שום מושג, וגם לא לאף אחד אחר, כולל הפילוסופים של הנפש" (סטיוארט קופמן, ביולוג תאורטי וחוקר מערכות מורכבות)


"התהליכים המרכזיים ביותר במוח, שאליהם קשורה כמשוער התודעה, פשוט אינם מובנים. הם נמצאים כה רחוק מעבר להשגתנו הנוכחית, עד שאיני מכיר אף אחד שמסוגל אפילו לדמיין את טבעם" (רוג'ר ספרי, ניורופיזיולוג זוכה פרס נובל)

"אין לנו כרגע אפילו את הרעיון המעורפל ביותר איך לקשר את התהליכים הפיזיו-כימיים עם מצבי הנפש" (יוג'ין ויגנר, זוכה פרס נובל בפיזיקה)

"המסתורין הגדול ביותר של המדע הוא טבעה של התודעה. זה לא שיש לנו תאוריות גרועות או לא מושלמות על המודעות האנושית; פשוט אין לנו תאוריות כאלה בכלל. בערך כל מה שאנחנו יודעים על התודעה זה שהיא קשורה איכשהו לראש יותר מאשר לכף הרגל" (ניק הרברט, פיזיקאי, מתמחה בנון-לוקליות)

"מקור החיים הוא מסתורין גמור, וכך גם קיומה של התודעה האנושית. אין לנו שום מושג ברור איך המטענים החשמליים שמתחוללים בתאי העצב במוחותינו קשורים לרגשות ולתשוקות ולפעולות שלנו" (פרימן דייסון, פיזיקאי)

"עמדָתי [על התודעה] דורשת מהפכה רצינית בפיזיקה... השתכנעתי שמשהו יסודי מאוד חסר מהמדע הנוכחי... ההבנה העכשווית שלנו אינה מספיקה, ונצטרך לעבור לאזורים חדשים של מדע..." (סר רוג'ר פנרוז, פיזיקאי מתמטי)

"עלינו להודות שאיננו מוצאים דבר בפיזיקה או בכימיה שיש לו אפילו קשר מרוחק כלשהו לתודעה... בנוסף לחוקי הפיזיקה והכימיה, כפי שהם מתוארים בתאוריית הקוונטים, עלינו לשקול גם חוקים מסוג שונה לגמרי".(נילס בוהר, ממייסדי פיזיקת הקוונטים)

"תמיד יהיה זה בלתי אפשרי לחלוטין להסביר את התודעה על בסיס פעילות עצבית בתוך המוח... למרות שהתוכן של התודעה תלוי במידה רבה בפעילות נוירונית, המודעות עצמה אינה כזו... לי זה נראה יותר ויותר הגיוני להציע שהנפש עשויה להיות מהות נפרדת ושונה" (וילדר פנפילד, מנתח מוח)

"ממה מורכבת התודעה... זו... חידה. למרות ההצלחות המופלאות של מדעי המוח במאה האחרונה... נראה שאנו רחוקים מהבנת התהליכים הקוגניטיביים כפי שהיינו לפני מאה שנה" (סר ג'ון מדוקס, עורך מגזין Nature)

יתרה מזאת, גם אם נאמר שהתודעה היא תוצר של המוח החומרי, הרי ממה עשוי אותו חומר עצמו? ככל שמרבים לחקור הולכת מהותו של החומר ונעשית מסתורית יותר ויותר, לא פחות מזו של הנשמה. יש כבר דעות בקרב המדענים לפיהן היקום כולו עשוי למעשה ממחשבה או ממידע, לא מ"חומר" במובן המקובל של המילה.
על כל פנים, מהותה של התודעה נסתרת מאיתנו, וממילא כל טענה כאילו "המדע הפריך את קיום הנשמה" וכדומה אינה אלא דברי הבל.
להרחבה עיין כאן>>



בתורה כתוב שהארנבת והשפן מעלים גרה, אבל היום ידוע שהם לא. האם טעויות כאלה לא מוכיחות שהתורה אינה מן השמיים?

ראשית, לא ברור שהארנבת והשפן שהתורה מדברת עליהם הם אכן אותם בעלי חיים שנקראים היום בשמות אלה. יש המזהים אותם עם בעלי חיים אחרים, שאולי כבר אינם קיימים היום. אולם גם אם נניח שמדובר בארנבת ובשפן של ימינו (כפי שמסתבר), הרי התורה לא מגדירה מהי "העלאת גרה", ואינה קובעת שהיא כוללת בהכרח את העלאת המזון מהקיבה לשם לעיסה נוספת. התורה מתארת סימנים חיצוניים, לא פנימיים, כי הם נועדו לצורך זיהוי קל של החיות הטהורות, ומכיוון שצורת הלעיסה של השפן והארנבת דומה לזו של בהמות מעלות גרה, התורה מציינת שלמרות זאת הם אינם טהורים.
בנוסף לכך, מתברר שאצל ארנבות קיימת תופעה בשם קופרופגיה - אכילת הגללים ישירות מפי הטבעת לשם לעיסה נוספת. ישנם מינים נוספים האוכלים את גלליהם, אבל הם אינם עושים זאת כחלק מתהליך העיכול אלא מסיבות שונות. קופרופגיה אמיתית, לעומת זאת, קיימת רק אצל ארנבות ומספר קטן של מינים אחרים, ולכן אפשר בהחלט להחשיב אותן כמעלות גרה.
להרחבה עיין כאן>>

איך יכול להיות שאנשים בדורות הראשונים חיו מאות שנים, כמו שמסופר בתורה?

אדם הראשון היה יציר כפיו של אלוקים, ולכן כוחותיו ותכונותיו היו גבוהים בהרבה מאלה המוכרים לנו כיום. תכונות אלה עברו לצאצאיו, שגם הם האריכו ימים בדומה לו. אולם ככל שהתרחקו הדורות מהמקור, כך הלכו והתמעטו, ותוחלת החיים ירדה בהדרגה עד שהגיעה למצבה הנוכחי (שגם הוא נתון לשינויים בהתאם לתנאים ולתקופה וכדומה).
ישנם גם פירושים אחרים.
להרחבה עיין כאן>>

איך היה מקום בתיבת נח לכל החיות?

יש מדענים שחישבו את מספר המינים הדרוש ואת גודל התיבה, והגיעו למסקנה שהיא יכולה היתה להכיל את כולם (ראה בספר Noah's Ark: A Feasibility Study). כמו כן, יתכן שמדובר בנס שבו הכיל המעט את המרובה, כפי שכתב הרמב"ן. אפשרות אחרת היא שנח לא הכניס לתיבה את כל מיני בעלי החיים שבעולם, אלא רק את אלה שבאיזור שבו חי, ואילו בעלי החיים במקומות רחוקים ניצלו על ידי צדיקים שחיו באותם מקומות, שהתורה לא סיפרה עליהם משום שהיא מתמקדת בתולדות עם ישראל וארץ ישראל (מה שמסביר את סיפורי המבול השונים בתרבויות שונות). ויש גם דעות לפיהן המבול לא היה בכל העולם אלא באיזור מסוים בלבד, שרק החיות שבו נכנסו לתיבה.
להרחבה בכל עניין המבול, עיין כאן>>

לפי התורה ה' ברא את העולם בשישה ימים לפני כ-6000 שנה, אבל המדע מראה שהיקום קיים כבר מיליארדי שנים. איך זה מסתדר?

הפרשיות של בריאת האדם בראשית, שעליהם מבוסס החישוב הזה, נתפסו כמשלים אלוגריים כבר בהגות ימי הביניים, מאות שנים לפני המדע המודרני (ראה עוד כאן). בעת החדשה הסבירו רבים כי מטרתו של המשל בפסוקים היא ללמד על מהותו ועל יעודו המוסרי של האדם והעולם, ולא לתאר את הריאליה המדעית של איך שהם נוצרו. אלו אינם רלוונטיים למטרה של התורה ושהיו גורמים נזקים אילו התגלו בתוקפה מוקדמת מדי (ראה עוד כאן). עם זאת, עיון מעמיק מגלה שהתורה שמרה על המסגרת הכללית של הריאליה ורמזה אליה ברמזים שונים, וכשהיא חרגה ממנה עשתה זאת לצורך חינוכי וערכי.  ראה עוד כאן>>

לפי המדע, לא יכול להיות שהיו ניסים, כי זה סותר את חוקי הטבע.

המדע לא טוען ולא יכול לטעון שאין ניסים. מה שהמדע עושה הוא למצוא חוקיות בטבע, לזהות תופעות שחוזרות על עצמן בתנאים מסוימים באופן שניתן לניבוי, וכאשר הוא עושה זאת הוא מכנה אותן "חוקי טבע". אבל הגדרה זו אינה אומרת שה' אינו יכול לשנות את המציאות במקרים מסוימים. דומה הדבר לצופה שמתבונן בגלגל הענק בלונה פארק ומחשב את מהירותו ומהלכו, ולפיהם קובע את "חוקי הגלגל"; אבל כמובן שמפעיל הגלגל יכול לבחור בכל רגע לעצור אותו, לשנות את כיוונו ומהירותו וכדומה. השימוש במילה "חוק" יוצר רושם מוטעה כאילו יש כאן כוח מוחלט ובלתי נמנע, בעוד שבפועל זהו רק תיאור לתופעה החוזרת על עצמה פעמים רבות. במילים אחרות, זיהוי התהליכים הטבעיים על ידי המדענים אינו שולל בשום צורה את קיומם האפשרי של ניסים, המבטאים חריגות נדירות מהכלל.