במעמד הר סיני נאמרו רק עשרת הדיברות. איפה נתחייבנו בשאר התורה שבכתב?
עם ישראל התחייב ל"כל אשר דיבר ה' נעשה", וזה כולל כל מה שאמר משה מפי ה' במשך ארבעים שנה במדבר. מעמד הר סיני בא להראות התגלות אלוהית לכל העם, לא לצמצם את התורה למה שנאמר בו; הרי העם עצמו ביקש ממשה שהוא יביא להם את דברי ה' במקום לשמוע את קול ה' ישירות, וכאשר טענו קורח ועדתו שמשה בודה דברים מלבו, הבהיר להם ה' את טעותם. לכן כל תורת משה מחייבת אותנו מתוקף היותו נביא ה'.
בגמרא יש סיפורים שנראים הזויים ולא מציאותיים. איך אפשר להאמין שהם באמת קרו?
הרבה מאגדות חז"ל אינן כפשוטן, אלא נועדו להעביר מסרים שונים באמצעות משלים ודימויים. כך פירשו רוב גדולי ישראל, ואף טענו שמי שמתעקש להבין את כל דברי חז"ל כפשוטם, גם כאשר הם סותרים את ההיגיון, הוא זה שלמעשה כופר בחז"ל. עם זאת, יש אגדות המתארות מעשי ניסים שחוללו חכמים וכיוצא בזה, שבהחלט אפשר לקבל אותן כתיאור מציאות.
להרחבה עיין
כאן>>לפעמים הגמרא דנה במקרים מוזרים שלא סביר שיקרו אי פעם, זה לא בזבוז זמן כל הדיונים האלה?
הגמרא דנה פעמים רבות במקרים תאורטיים, על מנת לחדד באמצעותם עקרונות וכללים שאותם ניתן ליישם במקרים יותר מציאותיים. גם המדע והפילוסופיה עושים זאת פעמים רבות - מעלים שאלות ודוגמאות של מצבים דמיוניים, או מקצינים עמדות מסוימות, כדי לעורר את המחשבה ולחדד את התובנות באמצעותן. אין זה אומר שאותם חכמים חושבים שמקרים כאלה אכן יתכנו במציאות, אבל יש תועלת בעיסוק בהם שאותה ניתן ליישם במקרים אחרים.
להרחבה עיין
כאן>>בתורה לא כתוב שבנוסף לתורה שבכתב יש גם תורה שבעל פה. מי אמר שחכמים לא פשוט המציאו אותה?
כבר בתנ"ך אפשר למצוא במקומות רבים עדויות לקיומן של מסורות ומנהגים הקשורים לקיום המצוות, שאין להם בסיס בתורה שבכתב. מכך רואים בבירור שלאורך תקופת המקרא לא נצמדו בני ישראל לפשטי הפסוקים בלבד, אלא שמרו בנוסף להם על מסורות שונות, המרחיבות ומפרשות את המצוות מעבר ללשון הכתוב. חז"ל לא המציאו אפוא את התורה שבעל פה, אלא המשיכו את המסורות ודרכי הלימוד הקדומות שהגיעו אליהם.
להרחבה עיין
כאן>>