טעמים שונים ניתנו לאיסור בשר בחלב, אם מצד החמלה על בעלי החיים, מצד מנהגי עבודה זרה קדומים, או מצד האיסור לערבב דברים בעלי מהות שונה. איסור זה "מסוכן" יותר משאר איסורי אכילה, משום שבניגוד למאכלות אסורים שכל יהודי מתרחק מהם, בשר וחלב שניהם מותרים באכילה בפני עצמם ומצויים במטבח באופן קבוע, ולכן קל יותר להיכשל בהם. לשם כך הרחיבו חכמים את איסור התורה כך שיכלול גם בשר עוף וכדומה, למניעת בלבול, וכן קבעו שיש להמתין בין בשר וחלב, כדי שטעמו של הבשר יעבור מהפה ומהשיניים. מכיוון שהטעם נבלע אף בכלים, קבעו שיש להשתמש בכלים נפרדים כדי למנוע את ערבוב הטעמים. אין כאן הגזמה אלא תשומת לב וזהירות כדי למנוע עבירה, כשם שבמקומות בהם מתעסקים בחומרים מסוכנים נוקטים באמצעי זהירות משמעותיים, גם אם הם נראים לפעמים מוגזמים.
עיין על כך בהרחבה
כאן>>