שו"ת: תורה שבעל פה


במעמד הר סיני נאמרו רק עשרת הדיברות. איפה נתחייבנו בשאר התורה שבכתב?

עם ישראל התחייב ל"כל אשר דיבר ה' נעשה", וזה כולל כל מה שאמר משה מפי ה' במשך ארבעים שנה במדבר. מעמד הר סיני בא להראות התגלות אלוהית לכל העם, לא לצמצם את התורה למה שנאמר בו; הרי העם עצמו ביקש ממשה שהוא יביא להם את דברי ה' במקום לשמוע את קול ה' ישירות, וכאשר טענו קורח ועדתו שמשה בודה דברים מלבו, הבהיר להם ה' את טעותם. לכן כל תורת משה מחייבת אותנו מתוקף היותו נביא ה'.

בגמרא יש סיפורים שנראים הזויים ולא מציאותיים. איך אפשר להאמין שהם באמת קרו?

הרבה מאגדות חז"ל אינן כפשוטן, אלא נועדו להעביר מסרים שונים באמצעות משלים ודימויים. כך פירשו רוב גדולי ישראל, ואף טענו שמי שמתעקש להבין את כל דברי חז"ל כפשוטם, גם כאשר הם סותרים את ההיגיון, הוא זה שלמעשה כופר בחז"ל. עם זאת, יש אגדות המתארות מעשי ניסים שחוללו חכמים וכיוצא בזה, שבהחלט אפשר לקבל אותן כתיאור מציאות.
להרחבה עיין כאן>>

לפעמים הגמרא דנה במקרים מוזרים שלא סביר שיקרו אי פעם, זה לא בזבוז זמן כל הדיונים האלה?

הגמרא דנה פעמים רבות במקרים תאורטיים, על מנת לחדד באמצעותם עקרונות וכללים שאותם ניתן ליישם במקרים יותר מציאותיים. גם המדע והפילוסופיה עושים זאת פעמים רבות - מעלים שאלות ודוגמאות של מצבים דמיוניים, או מקצינים עמדות מסוימות, כדי לעורר את המחשבה ולחדד את התובנות באמצעותן. אין זה אומר שאותם חכמים חושבים שמקרים כאלה אכן יתכנו במציאות, אבל יש תועלת בעיסוק בהם שאותה ניתן ליישם במקרים אחרים.
להרחבה עיין כאן>>

בתורה לא כתוב שבנוסף לתורה שבכתב יש גם תורה שבעל פה. מי אמר שחכמים לא פשוט המציאו אותה?

כבר בתנ"ך אפשר למצוא במקומות רבים עדויות לקיומן של מסורות ומנהגים הקשורים לקיום המצוות, שאין להם בסיס בתורה שבכתב. מכך רואים בבירור שלאורך תקופת המקרא לא נצמדו בני ישראל לפשטי הפסוקים בלבד, אלא שמרו בנוסף להם על מסורות שונות, המרחיבות ומפרשות את המצוות מעבר ללשון הכתוב. חז"ל לא המציאו אפוא את התורה שבעל פה, אלא המשיכו את המסורות ודרכי הלימוד הקדומות שהגיעו אליהם.
להרחבה עיין כאן>>

מה מקור סמכותם של חכמים לדרוש ולפרש את התורה?

ישנם חמישה מקורות לקבלת סמכותם של בית הדין:
א. סברה. ב. פסוקים. ג. קבלת הציבור. ד. הכרעת בית הדין. ה. מסורת.
להרחבה עיין כאן>>

בתורה כתוב לא תבשל גדי בחלב אמו. איך הגיעו מזה שצריך לחכות שש שעות בין בשר וחלב ולהפריד כלים? לא הגזמנו?

טעמים שונים ניתנו לאיסור בשר בחלב, אם מצד החמלה על בעלי החיים, מצד מנהגי עבודה זרה קדומים, או מצד האיסור לערבב דברים בעלי מהות שונה. איסור זה "מסוכן" יותר משאר איסורי אכילה, משום שבניגוד למאכלות אסורים שכל יהודי מתרחק מהם, בשר וחלב שניהם מותרים באכילה בפני עצמם ומצויים במטבח באופן קבוע, ולכן קל יותר להיכשל בהם. לשם כך הרחיבו חכמים את איסור התורה כך שיכלול גם בשר עוף וכדומה, למניעת בלבול, וכן קבעו שיש להמתין בין בשר וחלב, כדי שטעמו של הבשר יעבור מהפה ומהשיניים. מכיוון שהטעם נבלע אף בכלים, קבעו שיש להשתמש בכלים נפרדים כדי למנוע את ערבוב הטעמים. אין כאן הגזמה אלא תשומת לב וזהירות כדי למנוע עבירה, כשם שבמקומות בהם מתעסקים בחומרים מסוכנים נוקטים באמצעי זהירות משמעותיים, גם אם הם נראים לפעמים מוגזמים.
עיין על כך בהרחבה כאן>>


למה צריך את התורה שבעל פה? למה לא מספיקה התורה שבכתב?

עצם האמונה שלנו בכך שהתורה שבכתב היא אלוהית מבוססת על מסורת, כלומר על תורה שבעל פה: הרי אם היינו מוצאים את ספר התורה היום באיזו חפירה ארכאולוגית, מבלי שהיינו יודעים עליו דבר לפני כן, לא היינו ממהרים לקבל אותו כדבר האל. כמו כן, רואים שהתורה עצמה אינה מביאה את כל הפרטים של כל מצווה, אלא מסתמכת על כך שלקוראים יש מושג מוקדם על מה היא מדברת. בלי תורה שבעל פה, אי אפשר לדעת איך לקיים חלק גדול מהמצוות. לכן קיומה של התושב"ע הוא מחויב המציאות.
להרחבה עיין כאן>>

התעוררו אצלי ספקות לגבי הדרך בה הועברה התורה במהלך הדורות. הרבנים הם אלו שמחליטים כיצד לפרש את התורה...

  • שאלה:
התעוררו אצלי ספקות לגבי הדרך בה היא הועברה במהלך הדורות. הרבנים הם אלו שמחליטים כיצד לפרש את התורה, לפעמים דרכי הפירוש שלהם נראות רחוקות מאוד מהשכל הישר. יתירה מזו, לפעמים הם הוסיפו מצוות שלא כתובות בתורה. איך אני יכולה לסמוך על אמינות המסורת ולא לחשוש שקבוצת חכמים "השתלטו" על היהדות וכפו את דעתם על שאר פשוטי העם? כמו כן, מניין לנו שהדרך בה הם פירשו את התורה נכונה, ולא נפלו בדבריהם טעויות ושגיאות?

  • תשובה:
החכמים לא היו קבוצה סגורה של מלומדים עם גישה בלעדית בתורה, שיכלו לעשות בה כרצונם. העם כולו היה שותף ללימוד התורה והכיר את המסורות, ובמקרה שהיו מנסים לבצע בהן שינוי מהותי, היה הדבר נתקל בהתנגדות (כפי שאכן קרה במקרים מסוימים). כמו כן, התורה עצמה הסמיכה את החכמים לפרש אותה ולהורות הלכה, ולכן זהו רצון ה' שנקיים את התורה לפי הוראותיהם של חכמים.
להרחבה על כך עייני כאן>>