מהי משמעותה של ההלכה לחיינו?


מאת הרב יעקב אריאל, הרב יעקב מדן, הרבנית רחלי פרנקל והרבנית שלומית בן שעיה

שאלנו את הרב יעקב אריאל הרב מדן, הרבנית רחלי פרנקל, והרבנית  שלומית בן שעיה מהי תכליתה של ההלכה?  איזו בשורה וייחודיות יש בה, ואיזה שינוי לטובה היא מחוללת בעולם?

אנו משתפים אותכם בתשובות:

הרב יעקב אריאל- תכליתה של ההלכה 

כולם יודעים שההלכה היהודית, מתפרסת על כל תחומי החיים, הציבוריים והאישיים.
היא נכנסת לפרטי פרטים, מהרגע שאדם קם בבוקר עד שהוא הולך לישון.
כל היום האדם המאמין מוקף בהלכות. 

נקודת המוצא היא שהאדם יש בו צלם א-לוהים, שהוא מורכב מנשמה וגוף.

המשמעות העיקרית של החיים של האדם, זה הרוח שבו.
גוף יש גם לבעלי חיים, המייחד את האדם מבעלי החיים -מותר אדם מהבהמה - הוא הרוח שבו.
את הרוח אפשר לבטא רק באמירה פה ואמירה שם, או בתופעות מקריות, וזה קיים אצל הרבה אנשי רוח בעולם -הם אנשי רוח, מפעם לפעם הם אומרים רעיונות רוחניים, עושים מעשים חשובים מאד, יש להם תפיסות אידיאליסטיות, אבל הרוח לא מקיפה את כל תחומי החיים.

אבל היהדות אומרת שהרוח מתבטאת בכל תחומי החיים. בכל דבר שהאדם עושה יש משמעות רוחנית. מהרגע שהוא קם בבוקר, פותח את עיניו,נוטל את ידיו, אוכל, ישן, הולך לעסקים, לכל דבר יש משמעות רוחנית. הרעיון הזה הוא רעיון נפלא, הוא הופך את האדם ליצור משמעותי ביותר.

זה מעלה את האדם מרמה מסוימת, לרמה הרבה יותר גבוהה, החיים כולם - חיי רוח. לכן עם ישראל נקרא ‘עם קודש’, “קדושים תהיו”.נכון, לא כולם נמצאים באותה דרגה בסולם, יש אנשים שנמצאים בדרגה הגבוהה ביותר בסולם, יש אנשים שפחות, אבל אין יהודי בעולם, גם מי שאומר שהוא רחוק ממצוות, שלא ייחס משמעות רוחנית מסוימת, לחיים שלו, אם זה ברית מילה, אם זה מזוזה, אם זה בר מצוה, אם זה חתונה, אם זה לוויה. אדם מחפש משמעות רוחנית לחיים שלו, היהדות עונה מענה מקיף לכך בזה שהיא אומרת שלכל דבר בחיים יש משמעות רוחנית.

יש אנשים שמבחוץ זה נראה להם קשה,אלה שבפנים אומרים: להיפך,  שלחיות מחוץ למערכת הזאת, יותר קשה, כשאתה נמצא בתוך המערכת הזאת, אתה מרגיש, שאתה שוחה בתוך הים הרוחני הזה, שאתה כל הזמן פעיל, כל הזמן עושה דברים של משמעות. ואתה בסוף קונה מעמד רוחני בחיים שלך, שהוא רמה אחרת לגמרי.

נקודות מרכזיות בסרטון 

  • האדם מורכב מגוף ונשמה.
  • ייחודו של האדם משאר הבריות - הנשמה.
  • ע"י קיום המצוות האדם נותן משמעות רוחנית לחייו – ובכך מבטא את ייחודו על פני שאר בעלי החיים. ולכן התורה מדגישה את הצד הזה ונותנת משמעות רוחנית לכל שלב בחייו – מצוות בכל דבר.

(שימו לב: כתיבת הנקודות לא נעשתה בידי הרב)

מקורות להרחבה:

  • בראשית פרק ב פסוק ז: וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:
  •  רש"י שם: לנפש חיה. אַף בְּהֵמָה וְחַיָּה נִקְרְאוּ נֶפֶשׁ חַיָּה, אַךְ זוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּה שֶׁבְּכֻלָּן, שֶׁנִתּוֹסֵף בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר:
  • מסילת ישרים לרמח"ל פרק א, וביתר הרחבה בדרך ה' לרמח"ל חלק ראשון פרק ג.
  • מאמר "קודש וחול לאור אמונת הייחוד" מאת הרב אליסף ליבי.
  • שיעור "הנשמה והגוף" מאת הרב שרקי.

(שימו לב: כתיבת המקורות לא נעשתה על ידי הרב)

[7] 


הרבנית רחלי פרנקל- מה תורמת ההלכה לחיינו? 

כשאדם מחפש דבקות ורוחניות, הוא הרבה פעמים נמשך לאירועי שיא. אבל אנחנו יודעים ששתי דקות אחרי מעמד הר סיני חטאו בעגל.

יש סיפור על תורם אחד, אולי זה אפילו אמיתי, שרצה לתרום כסף לאיזו כיתה, וכשהוא שאל מה ילמדו כאן, ואמרו לו משהו כמו, לא יודעת, הלכות תערובות, או מליחת בשר - התגובה שלו היתה של רתיעה; הוא ציפה שיגידו לו תאולוגיה, מטאפיזיקה... והאמירה גם של הרבנים שהביאו אותו וגם האמירה ההלכתית הכללית, כן, אנחנו לגמרי מתעניינים בעולם הזה. במה נכנס לנו לגוף, במה ואיך אנחנו נהנים, באיפה אנחנו מסתובבים, איך אנחנו מנהלים את העסקים שלנו, איזה חומר אנחנו קוראים - דקי דקויות, של החיים פה. אנחנו לא פה כדי לעסוק בעולמות שמעבר, אנחנו לא פה כדי להתייסר עד שיגיע העולם האחר, אנחנו פה כדי לחיות חיים מלאים בעולם הזה. וחיים מלאים בעולם הזה, בגלל שהם כל כך מעניינים אותנו, הם מעניינים אותנו מצד מעשה המצווה שלהם, מצד הגבולות שאסור לעבור, מצד הדברים שרצוי לעשות, ולכל המארג הזה, שהוא הרבה יותר בשפה משפטית ופרטי פרטים ולא הכל נשמע רוחני ומובן - לזה אנחנו קוראים הלכה. כשאדם מחפש דבקות, ורוחניות, הוא הרבה פעמים נמשך לאירועי שיא, למשהו שבעיניו הוא התגלות, שהוא נשיקה משמיא. זה מקסים, ומי שזוכה לזה, וזה נדיר מאד, יישא את זה איתו כל ימיו; אבל אנחנו יודעים ששתי דקות אחרי מעמד הר סיני חטאו בעגל, וכשהנביאים הוכיחו באותות ובמופתים וכל העם קרא שה' הוא האלוקים, זה לא שינה כלום במהלך של עבודה זרה ששלטה שם על העם. החיבור בתפיסה יהודית הוא חיבור יומיומי, הוא חיבור עקבי, הוא חיבור שיש בו מהתמידין כסדרן. מעבר לעשייה עצמה, שהיא שעבוד, שהיא לכפוף אותך ואת סדר היום שלך לסמכות עליונה של תורה, יש גם הרבה רווח משנה, וזה החזרה שלאט לאט מדייקת את הרגשות הפנימיים; מי שנזהר בלשון הרע, מי שנזהר בכבוד חברו, הוא לאט לאט מתעצב בתור בן אדם משובח יותר. יש את העניין הנדיר אולי בימינו של לדחות סיפוקים, להיות מסוגל לשלוט, לחכות, לרסן, לעדן, גם כל מיני נטיות טבעיות שלנו שהן לא הכי סימפטיות - אכזריות, תאווה לא מרוסנת, וגם כאן ההלכה לוקחת ומעדנת ומרסנת, נותנת מקום במידה, בזמן.


נקודות מרכזיות בסרטון:

  • ההלכה מתעניינת דווקא בעולם הזה, ולכן אנו מתעניינים בעולם הזה – בגלל המצוות שאנו מקיימים בו.
  • ההלכה נותנת לאדם חיבור רציף וקבוע ליהדות, שבשונה ממאורע גדול חד פעמי, שלא משאיר הרבה רושם לאחר זמן – קשר רציף חודר לאט לאט, ומדייק את הרגשות הפנימיים שבאדם - מתרגל לכבד את הזולת, לא לדבר לשון הרע, לדחות סיפוקים וכ'ו.

(שימו לב: כתיבת הנקודות לא נעשתה על ידי הרבנית)

מקורות והרחבות:

  1. שמות יט,טז: ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה.
    שמות לב,א: וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו
    רש"י שם: ..כִּי כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לָהָר אָמַר לָהֶם לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם אֲנִי בָא בְּתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת, כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁאוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה מִן הַמִּנְיָן הוּא, וְהוּא אָמַר לָהֶם שְׁלֵמִים – אַרְבָּעִים יוֹם וְלֵילוֹ עִמּוֹ – וְיוֹם עֲלִיָּתוֹ אֵין לֵילוֹ עִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי בְז' בְּסִיוָן עָלָה..:
  2. "הטבע והתורה במשנתו של הרב סולובייציק" מאת הרב חיים נבון
  3. הבשורה של היהדות לימינו

(שימו לב: כתיבת הנקודות לא נעשתה בידי הרבנית)[8]


הרב יעקב מדן- מה תורמת ההלכה לחיינו? 

יש לנו שתיים עשרה אבנים שונות, בין אבני המילואים שבחושן. אבל מה שמחבר אותן לדבר אחד זו המסגרת.

שמירת ההלכה היא בעצם מדברת על שמירת החוק,על שמירת הסעיף הקטן במשנה ברורה, זה חשוב מאד.
זה לא תוכן החיים הגדול שלנו. בשום פנים. זאת משום שההלכה מתחייסת אל מושג מצומצם מאד, אני מתייחס בשאלה הזאת, אך ורק אל המושג המצומצם הזה.

שמירת ההלכה, בנוסף לכך שהיא מחברת אותנו, למסורת היהודית לדורותיה, של השתלשלות התורה עד היום, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בשמירתה של ההלכה.
אני חש שעל ידי ההלכה אני מחובר, בחפץ חיים שכתב את המשנה ברורה, ודרכו אני מחובר ברבי יוסף קארו, שכתב את השולחן ערוך.
ובחכמי התלמוד שהרמב”ם אומרו בחכמי התלמוד. בעזרא הסופר, באנשי כנסת הגדולה.
ואני יכול להמשיך כך עד משה רבינו. על ידי שמירת ההלכה, בראש ובראשונה,  אני מרגיש שאני מחובר מהם. ואני מחובר להשתלשלות התורה שהקב”ה נתן לעם ישראל.

אני מאד מעריך אדם שחי בתוך משמעת אישית.  גם אם המשמעת הזו זה בשאלה מתי לקום,  גם בשאלה מה מותר לשתות ומה אסור לשתות? ואני לא מתכוון רק מותר לאכול על פי ההלכה.אנשים שיודעים לשמור על משמעת בחייהם -אני מעריך אותם. אני חושב שהם יגיעו יותר רחוק.

ההלכה יוצרת לנו את המסגרת המשמעתית, שאנחנו בתוכה - כך אנחנו יכולים להיות מחוברים. לעם ישראל, לקב”ה, אני מאמין - יותר טוב.לעם ישראל, לקב”ה, אני מאמין - יותר טוב.

שמעתי בנאום מהרמטכ”ל נתן טקס מצטיינים, דיבר על אנשי המילואים, הוא דיבר על כך, שיש לנו שתיים עשרה אבנים שונות, בין אבני המילואים שבחושן, אבל מה שמחבר אותן לדבר אחד זו המסגרת. אני מאמין שאנחנו צריכים לחיות בתוך מסגרת. מסגרת ההלכה, היא מסגרת יפה, טובה, ראויה אני אוהב אותה.

נקודות מרכזיות בסרטון:

  • שמירת ההלכה חשובה משני פנים:

    • מחבר למסורת הדורות עד משה רבנו בהר סיני.
    • האדם חי במשמעת עצמית, שזה בעצמו עוזר לאדם להגיע רחוק, בכל דבר, ולהתחבר לקב"ה.

(שימו לב: כתיבת הנקודות לא נעשתה על ידי הרבנית)

מקורות והרחבות:

משנה אבות א,א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה…


    • רמב"ם הקדמה למשנה תורה – מסירת התורה שבע"פ
    • כוזרי מאמר ג אותיות סד – סז.


(שימו לב: כתיבת הנקודות לא נעשתה בידי הרבנית)  [9] 


הרבנית שלומית בן שעיה: למה ההלכה יורדת לפרטים הקטנים?


מה, באמת באמת מה שמעניין את הקדוש ברוך הוא, זה הדרך המדויקת שבה אני קושרת את השרוכים?

באמת, באמת, מה שמעניין את הקדוש ברוך הוא זה הדרך המדויקת שבה אני קמה בבוקר, ונוטלת ידיים, ואיזה מילים בדיוק אני אומרת ככה ברגע שהתעוררתי?

אז האמת, שהתשובה לשאלה הזאת, היא שזה אחד הסודות הגדולים של היהדות.
בשונה מתפיסות אחרות, למשל מהתפיסה הנוצרית, שנשארה מאד מאד מאד גבוה באידיאלים ובערכים הגבוהים, ובאה והציבה לעצמה אידיאלים, שהאמת שאת חלקם לפחות היא העתיקה מהיהדות, כמו למשל את ואהבת לרעך כמוך, אבל היא נשארה אי שם, מרחפת בחלל האוויר, ולא מספיק פרטה את הדברים לפרוטות.
ובעצם, אם אנחנו שניה מסתכלים במה קרה עם התפיסה הזאת לאורך ההיסטוריה אנחנו רואים שהנצרות, על אף האידיאל הגבוה הזה, בפועל הם הפכו להיות הרוצחים הכי גדולים בהיסטוריה, אם אנחנו מסתכלים על מסעות הצלב, ועל האינקוויזיציה, ועל מלחמת העולם השנייה, והשואה, שהכל הכל הכל נעשה כאילו כאילו בשם אידיאלים, כאלה ואחרים, אבל תכל'ס תחת הכותרת, של הנצרות, ובעצם בעצם הערך הגדול של ה"ואהבת לרעך כמוך" לא ירד לפרטי הפרטים, ולא התיישם במציאות.

היתרון של ההלכה שלנו, שהיא גם מצד אחד ממריאה לשמי מרום, מציבה אידיאלים מאד מאד מאד מאד גבוהים, מצד שני יורדת לפרטי הפרטים, של המציאות, ובוחנת איך העקרונות האלה מתיישמים בתוך כל סדר היום של היהודי, בתוך כל סדר השנה של היהודי, בתוך כל לו"ז החיים של היהודי, ובאמת זה הייחודיות הגדולה של התורה שלנו.,

יחד עם זה, הרב קוק, במאמר שנקרא חכם עדיף מנביא, בא ואומר שזה יהיה אחד האתגרים הגדולים, של הדור שלנו, פחות או יותר. שתהיה מאיסה בפרטים. יהיה לנו קושי אמיתי בהתמודדות עם הפרטים האלה, כי אנחנו לא נבין איך הפרטים האלה, מתחברים עם הכלל, מתחברים עם העיקרון הגבוה, של התורה האלוקית שרוצה בעצם להביא את דבר ה', אל המציאות.

הבשורה הכי גדולה של הרב קוק, וזה אולי החזון, שאנחנו ככה מציבים לנגד עצמנו בדור הזה, זה שהמטרה היא להגיע לבחינה שנקראת אספקלריה מאירה, של משה רבנו.
משה רבנו היה היחיד לאורך ההיסטוריה, שהיה יכול לחבר, בין הרוח הגדולה, בין האידיאל העליון, בין האור האלוקי שבא לשכון בעולם, לבין פרטי הפרטים של המציאות. מעין פרוז'קטור ענק, רב עוצמה שמאיר משמי מרום, ועד לכל פרט ופרט מהפרטים שמופיעים בשולחן ערוך ובספרי ההלכה.

האידיאל הזה, האור הזה, אנחנו לא תמיד רואים אותו היום, אבל לאט לאט, ככל שאנחנו מעמיקים בפרטים, מבררים את הפרטים, רוצים לדייק בפרטים מנסים להעמיק ברעיון שלהם, במחשבה שעומדת מאחוריהם, אנחנו זוכים לאט לאט לגלות חלק מאותו האור.

זה המשימה, זה האתגר של הדור שלנו, ההקפדה על פרטי הפרטים השאיפה לחבר, את פרטי הפרטים האלה אל העיקרון הכולל, ובעזרת השם נעשה ונצליח.


על הסדרה  

בשביל שהתורה תדבר אלינו הפקנו סדרת סרטונים בה הרב יעקב אריאל, הרב שרקי, הרב שרלו, הרבנית שולמית מלמד, הרב מדן, הרב לונדין, הרבנית רחלי פרנקל, הרב  נבון, הרבנית שולמית בן שעיה, הרב ניר מנוסי ועוד מדברים על נושאים בוערים הקשורים למשמעות היהודית בדורנו.


טריילר


הצטרפות לסדרה

את סדרת הסרטונים אנו שולחים בווטסאפ או באמייל:

להצטרפות לקבוצת דיון בווטסאפ  -  יש להקיש כאן.
להצטרפות לקבוצה שקטה ללא דיון- יש להקיש כאן.
לקבלת הסדרה באמייל יש ללחוץ כאן.

[10] 

 




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.