מהי משמעותה של ההלכה לחיינו?


מאת הרב יעקב אריאל, הרב יעקב מדן, הרבנית רחלי פרנקל, הרבנית שלומית בן שעיה, הרב דני לביא והרבנית חני פרנק 

שמהי תכליתה של ההלכה?  איזו בשורה וייחודיות יש בה, ואיזה שינוי לטובה היא מחוללת בעולם? מדוע היא לא משתנה?

אנו משתפים אותכם בתשובות:

הרב יעקב אריאל- תכליתה של ההלכה 

כולם יודעים שההלכה היהודית, מתפרסת על כל תחומי החיים, הציבוריים והאישיים.
היא נכנסת לפרטי פרטים, מהרגע שאדם קם בבוקר עד שהוא הולך לישון.
כל היום האדם המאמין מוקף בהלכות. 

נקודת המוצא היא שהאדם יש בו צלם א-לוהים, שהוא מורכב מנשמה וגוף.

המשמעות העיקרית של החיים של האדם, זה הרוח שבו.
גוף יש גם לבעלי חיים, המייחד את האדם מבעלי החיים -מותר אדם מהבהמה - הוא הרוח שבו.
את הרוח אפשר לבטא רק באמירה פה ואמירה שם, או בתופעות מקריות, וזה קיים אצל הרבה אנשי רוח בעולם -הם אנשי רוח, מפעם לפעם הם אומרים רעיונות רוחניים, עושים מעשים חשובים מאד, יש להם תפיסות אידיאליסטיות, אבל הרוח לא מקיפה את כל תחומי החיים.

אבל היהדות אומרת שהרוח מתבטאת בכל תחומי החיים. בכל דבר שהאדם עושה יש משמעות רוחנית. מהרגע שהוא קם בבוקר, פותח את עיניו,נוטל את ידיו, אוכל, ישן, הולך לעסקים, לכל דבר יש משמעות רוחנית. הרעיון הזה הוא רעיון נפלא, הוא הופך את האדם ליצור משמעותי ביותר.

זה מעלה את האדם מרמה מסוימת, לרמה הרבה יותר גבוהה, החיים כולם - חיי רוח. לכן עם ישראל נקרא ‘עם קודש’, “קדושים תהיו”.נכון, לא כולם נמצאים באותה דרגה בסולם, יש אנשים שנמצאים בדרגה הגבוהה ביותר בסולם, יש אנשים שפחות, אבל אין יהודי בעולם, גם מי שאומר שהוא רחוק ממצוות, שלא ייחס משמעות רוחנית מסוימת, לחיים שלו, אם זה ברית מילה, אם זה מזוזה, אם זה בר מצוה, אם זה חתונה, אם זה לוויה. אדם מחפש משמעות רוחנית לחיים שלו, היהדות עונה מענה מקיף לכך בזה שהיא אומרת שלכל דבר בחיים יש משמעות רוחנית.

יש אנשים שמבחוץ זה נראה להם קשה,אלה שבפנים אומרים: להיפך,  שלחיות מחוץ למערכת הזאת, יותר קשה, כשאתה נמצא בתוך המערכת הזאת, אתה מרגיש, שאתה שוחה בתוך הים הרוחני הזה, שאתה כל הזמן פעיל, כל הזמן עושה דברים של משמעות. ואתה בסוף קונה מעמד רוחני בחיים שלך, שהוא רמה אחרת לגמרי.

נקודות מרכזיות בסרטון 

  • האדם מורכב מגוף ונשמה.
  • ייחודו של האדם משאר הבריות - הנשמה.
  • ע"י קיום המצוות האדם נותן משמעות רוחנית לחייו – ובכך מבטא את ייחודו על פני שאר בעלי החיים. ולכן התורה מדגישה את הצד הזה ונותנת משמעות רוחנית לכל שלב בחייו – מצוות בכל דבר.

(שימו לב: כתיבת הנקודות לא נעשתה בידי הרב)

מקורות להרחבה:

  • בראשית פרק ב פסוק ז: וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:
  •  רש"י שם: לנפש חיה. אַף בְּהֵמָה וְחַיָּה נִקְרְאוּ נֶפֶשׁ חַיָּה, אַךְ זוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּה שֶׁבְּכֻלָּן, שֶׁנִתּוֹסֵף בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר:
  • מסילת ישרים לרמח"ל פרק א, וביתר הרחבה בדרך ה' לרמח"ל חלק ראשון פרק ג.
  • מאמר "קודש וחול לאור אמונת הייחוד" מאת הרב אליסף ליבי.
  • שיעור "הנשמה והגוף" מאת הרב שרקי.

(שימו לב: כתיבת המקורות לא נעשתה על ידי הרב)

[7] 


הרבנית רחלי פרנקל- מה תורמת ההלכה לחיינו? 

כשאדם מחפש דבקות ורוחניות, הוא הרבה פעמים נמשך לאירועי שיא. אבל אנחנו יודעים ששתי דקות אחרי מעמד הר סיני חטאו בעגל.

יש סיפור על תורם אחד, אולי זה אפילו אמיתי, שרצה לתרום כסף לאיזו כיתה, וכשהוא שאל מה ילמדו כאן, ואמרו לו משהו כמו, לא יודעת, הלכות תערובות, או מליחת בשר - התגובה שלו היתה של רתיעה; הוא ציפה שיגידו לו תאולוגיה, מטאפיזיקה... והאמירה גם של הרבנים שהביאו אותו וגם האמירה ההלכתית הכללית, כן, אנחנו לגמרי מתעניינים בעולם הזה. במה נכנס לנו לגוף, במה ואיך אנחנו נהנים, באיפה אנחנו מסתובבים, איך אנחנו מנהלים את העסקים שלנו, איזה חומר אנחנו קוראים - דקי דקויות, של החיים פה. אנחנו לא פה כדי לעסוק בעולמות שמעבר, אנחנו לא פה כדי להתייסר עד שיגיע העולם האחר, אנחנו פה כדי לחיות חיים מלאים בעולם הזה. וחיים מלאים בעולם הזה, בגלל שהם כל כך מעניינים אותנו, הם מעניינים אותנו מצד מעשה המצווה שלהם, מצד הגבולות שאסור לעבור, מצד הדברים שרצוי לעשות, ולכל המארג הזה, שהוא הרבה יותר בשפה משפטית ופרטי פרטים ולא הכל נשמע רוחני ומובן - לזה אנחנו קוראים הלכה. כשאדם מחפש דבקות, ורוחניות, הוא הרבה פעמים נמשך לאירועי שיא, למשהו שבעיניו הוא התגלות, שהוא נשיקה משמיא. זה מקסים, ומי שזוכה לזה, וזה נדיר מאד, יישא את זה איתו כל ימיו; אבל אנחנו יודעים ששתי דקות אחרי מעמד הר סיני חטאו בעגל, וכשהנביאים הוכיחו באותות ובמופתים וכל העם קרא שה' הוא האלוקים, זה לא שינה כלום במהלך של עבודה זרה ששלטה שם על העם. החיבור בתפיסה יהודית הוא חיבור יומיומי, הוא חיבור עקבי, הוא חיבור שיש בו מהתמידין כסדרן. מעבר לעשייה עצמה, שהיא שעבוד, שהיא לכפוף אותך ואת סדר היום שלך לסמכות עליונה של תורה, יש גם הרבה רווח משנה, וזה החזרה שלאט לאט מדייקת את הרגשות הפנימיים; מי שנזהר בלשון הרע, מי שנזהר בכבוד חברו, הוא לאט לאט מתעצב בתור בן אדם משובח יותר. יש את העניין הנדיר אולי בימינו של לדחות סיפוקים, להיות מסוגל לשלוט, לחכות, לרסן, לעדן, גם כל מיני נטיות טבעיות שלנו שהן לא הכי סימפטיות - אכזריות, תאווה לא מרוסנת, וגם כאן ההלכה לוקחת ומעדנת ומרסנת, נותנת מקום במידה, בזמן.


נקודות מרכזיות בסרטון:

  • ההלכה מתעניינת דווקא בעולם הזה, ולכן אנו מתעניינים בעולם הזה – בגלל המצוות שאנו מקיימים בו.
  • ההלכה נותנת לאדם חיבור רציף וקבוע ליהדות, שבשונה ממאורע גדול חד פעמי, שלא משאיר הרבה רושם לאחר זמן – קשר רציף חודר לאט לאט, ומדייק את הרגשות הפנימיים שבאדם - מתרגל לכבד את הזולת, לא לדבר לשון הרע, לדחות סיפוקים וכ'ו.

(שימו לב: כתיבת הנקודות לא נעשתה על ידי הרבנית)

מקורות והרחבות:

  1. שמות יט,טז: ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה.
    שמות לב,א: וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו
    רש"י שם: ..כִּי כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לָהָר אָמַר לָהֶם לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם אֲנִי בָא בְּתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת, כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁאוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה מִן הַמִּנְיָן הוּא, וְהוּא אָמַר לָהֶם שְׁלֵמִים – אַרְבָּעִים יוֹם וְלֵילוֹ עִמּוֹ – וְיוֹם עֲלִיָּתוֹ אֵין לֵילוֹ עִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי בְז' בְּסִיוָן עָלָה..:
  2. "הטבע והתורה במשנתו של הרב סולובייציק" מאת הרב חיים נבון
  3. הבשורה של היהדות לימינו

(שימו לב: כתיבת הנקודות לא נעשתה בידי הרבנית)[8]


הרב יעקב מדן- מה תורמת ההלכה לחיינו? 

יש לנו שתיים עשרה אבנים שונות, בין אבני המילואים שבחושן. אבל מה שמחבר אותן לדבר אחד זו המסגרת.

שמירת ההלכה היא בעצם מדברת על שמירת החוק,על שמירת הסעיף הקטן במשנה ברורה, זה חשוב מאד.
זה לא תוכן החיים הגדול שלנו. בשום פנים. זאת משום שההלכה מתחייסת אל מושג מצומצם מאד, אני מתייחס בשאלה הזאת, אך ורק אל המושג המצומצם הזה.

שמירת ההלכה, בנוסף לכך שהיא מחברת אותנו, למסורת היהודית לדורותיה, של השתלשלות התורה עד היום, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בשמירתה של ההלכה.
אני חש שעל ידי ההלכה אני מחובר, בחפץ חיים שכתב את המשנה ברורה, ודרכו אני מחובר ברבי יוסף קארו, שכתב את השולחן ערוך.
ובחכמי התלמוד שהרמב”ם אומרו בחכמי התלמוד. בעזרא הסופר, באנשי כנסת הגדולה.
ואני יכול להמשיך כך עד משה רבינו. על ידי שמירת ההלכה, בראש ובראשונה,  אני מרגיש שאני מחובר מהם. ואני מחובר להשתלשלות התורה שהקב”ה נתן לעם ישראל.

אני מאד מעריך אדם שחי בתוך משמעת אישית.  גם אם המשמעת הזו זה בשאלה מתי לקום,  גם בשאלה מה מותר לשתות ומה אסור לשתות? ואני לא מתכוון רק מותר לאכול על פי ההלכה.אנשים שיודעים לשמור על משמעת בחייהם -אני מעריך אותם. אני חושב שהם יגיעו יותר רחוק.

ההלכה יוצרת לנו את המסגרת המשמעתית, שאנחנו בתוכה - כך אנחנו יכולים להיות מחוברים. לעם ישראל, לקב”ה, אני מאמין - יותר טוב.לעם ישראל, לקב”ה, אני מאמין - יותר טוב.

שמעתי בנאום מהרמטכ”ל נתן טקס מצטיינים, דיבר על אנשי המילואים, הוא דיבר על כך, שיש לנו שתיים עשרה אבנים שונות, בין אבני המילואים שבחושן, אבל מה שמחבר אותן לדבר אחד זו המסגרת. אני מאמין שאנחנו צריכים לחיות בתוך מסגרת. מסגרת ההלכה, היא מסגרת יפה, טובה, ראויה אני אוהב אותה.

נקודות מרכזיות בסרטון:

  • שמירת ההלכה חשובה משני פנים:

    • מחבר למסורת הדורות עד משה רבנו בהר סיני.
    • האדם חי במשמעת עצמית, שזה בעצמו עוזר לאדם להגיע רחוק, בכל דבר, ולהתחבר לקב"ה.

(שימו לב: כתיבת הנקודות לא נעשתה על ידי הרבנית)

16][17] [18]

האם ההלכה משתנה?הרבנית רחלי פרנקל

כשאנחנו מדברים על פרטי הלכה, אני בהחלט מבין אנשים שלא מזדהים עם השאלה - באיזו נעל צריכים לקשור קודם את השרוכים?

מה ההבדל בין קשירת שרוכים, לנאמר.. בוא ניקח פרט הלכתי אחר של חיתוך נייר טואלט בשבת. ההבדל הוא כי גבהו שמים מארץ, חיתוך נייר טואלט בשבת זה איסור, זו אחת המלאכות שאסורות בשבת שהן בחיוב כרת. דבר שהוא מחלל את כל קדושת השבת ש"אות היא ביני וביניכם לדורותיכם"

קשירת שרוכים על פי הקבלה וכדומה, אם בן אדם מחליט שלא ללכת על פי זה - נסלח לו..

אנחנו צריכים בשביל זה ללמוד הלכה, ולדעת מהם הדברים הקריטיים, ואדם יעשה לפחות אם קשה לו... יעשה לפחות את הדברים הקריטיים. את הדברים שהם חילול שבת גמור.

 כמובן גם שלא לעבור על איסורי דרבנן, זה גם חשוב ביותר.

 בכל דבר יש פרטים.

 תשאלו כל אחות בחדר ניתוחים לכמה פרטים היא צריכה לרדת תשאלו כל פועל מוסך.

דבר שאין בו פרטים, ושאין בו ירידה לדברים האלה הוא לא רציני!

תסתכלו בכל מעבדה של כל כימאי, ושל כל פיזיקאי.

גם שם אני בטוח שהסטודנטים לפיזיקה לא יודעים איך להזדהות עם פרט זה או עם פרט אחר ומה זה חשוב.

מאמינים ל.. פרופסורים ולאלה שמובילים את זה שזה חשוב, ושהולכים בעקבותם.

למה בהלכה אנחנו צריכים להתייחס אחרת ממה שאנחנו מתייחסים בחיים?

כמה פרטים יש לנו כשאנחנו תופסים הגה ונוסעים בדרך?

למה במעגל תנועה אנחנו צריכים דווקא לתת זכות קדימה למי שבא משמאל, ואם אין מעגל תנועה אז לתת דווקא זכות קדימה למי שבא מימין, אפילו אני מתבלבל מזה.. וכמה שנים אני נוהג על הכביש?

אנחנו מאמינים שאנשים מהנדסים שבדקו את זה, ראו שהדבר הזה מציל נפשות!

בהלכה - לא כל דבר אנחנו יכולים ללמוד את כל המשמעויות.

 גם כשאמרתי עם השרוכים, כשדיברתי תעשה קודם ימין, קודם שמאל, אמרתי זה כמו בשתיים בלילה - יאללה תעבור על הקו הלבן שש... אף אחד לא ידע.. בסדר...

אבל האמת היא - שאם אנחנו רוצים להתייחס לדברים האלה ברצינות, אנחנו צריכים לעשות גם אותם, גם אם אנחנו לא מבינים, יש לדברים האלה משמעויות, אם על פי הקבלה, אם על פי דברים אחרים.

משמעות שמירת הפרטים מבחינתנו היא.. יותר משמעות הכוללת - שאנחנו מרגישים שאנחנו מחוברים לחפץ חיים, לרבי יוסף קארו, לרבי יעקב בעל הטורים, וכל מה שהם אמרו לנו.  


שרוך של נעל: הרב מדן

הרב יעקב מדן בסרטון קצר על החשיבות של הפרטים הקטנים של ההלכה. 


כשאנחנו מדברים על פרטי הלכה, אני בהחלט מבין אנשים שלא מזדהים עם השאלה - באיזו נעל צריכים לקשור קודם את השרוכים?

מה ההבדל בין קשירת שרוכים, לנאמר.. בוא ניקח פרט הלכתי אחר של חיתוך נייר טואלט בשבת. ההבדל הוא כי גבהו שמים מארץ, חיתוך נייר טואלט בשבת זה איסור, זו אחת המלאכות שאסורות בשבת שהן בחיוב כרת. דבר שהוא מחלל את כל קדושת השבת ש"אות היא ביני וביניכם לדורותיכם"

קשירת שרוכים על פי הקבלה וכדומה, אם בן אדם מחליט שלא ללכת על פי זה - נסלח לו..

אנחנו צריכים בשביל זה ללמוד הלכה, ולדעת מהם הדברים הקריטיים, ואדם יעשה לפחות אם קשה לו... יעשה לפחות את הדברים הקריטיים. את הדברים שהם חילול שבת גמור.

 כמובן גם שלא לעבור על איסורי דרבנן, זה גם חשוב ביותר.

 בכל דבר יש פרטים.

 תשאלו כל אחות בחדר ניתוחים לכמה פרטים היא צריכה לרדת תשאלו כל פועל מוסך.

דבר שאין בו פרטים, ושאין בו ירידה לדברים האלה הוא לא רציני!

תסתכלו בכל מעבדה של כל כימאי, ושל כל פיזיקאי.

גם שם אני בטוח שהסטודנטים לפיזיקה לא יודעים איך להזדהות עם פרט זה או עם פרט אחר ומה זה חשוב.

מאמינים ל.. פרופסורים ולאלה שמובילים את זה שזה חשוב, ושהולכים בעקבותם.

למה בהלכה אנחנו צריכים להתייחס אחרת ממה שאנחנו מתייחסים בחיים?

כמה פרטים יש לנו כשאנחנו תופסים הגה ונוסעים בדרך?

למה במעגל תנועה אנחנו צריכים דווקא לתת זכות קדימה למי שבא משמאל, ואם אין מעגל תנועה אז לתת דווקא זכות קדימה למי שבא מימין, אפילו אני מתבלבל מזה.. וכמה שנים אני נוהג על הכביש?

אנחנו מאמינים שאנשים מהנדסים שבדקו את זה, ראו שהדבר הזה מציל נפשות!

בהלכה - לא כל דבר אנחנו יכולים ללמוד את כל המשמעויות.

 גם כשאמרתי עם השרוכים, כשדיברתי תעשה קודם ימין, קודם שמאל, אמרתי זה כמו בשתיים בלילה - יאללה תעבור על הקו הלבן שש... אף אחד לא ידע.. בסדר...

אבל האמת היא - שאם אנחנו רוצים להתייחס לדברים האלה ברצינות, אנחנו צריכים לעשות גם אותם, גם אם אנחנו לא מבינים, יש לדברים האלה משמעויות, אם על פי הקבלה, אם על פי דברים אחרים.

משמעות שמירת הפרטים מבחינתנו היא.. יותר משמעות הכוללת - שאנחנו מרגישים שאנחנו מחוברים לחפץ חיים, לרבי יוסף קארו, לרבי יעקב בעל הטורים, וכל מה שהם אמרו לנו.  

מקורות והרחבות:

משנה אבות א,א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה…


    • רמב"ם הקדמה למשנה תורה – מסירת התורה שבע"פ
    • כוזרי מאמר ג אותיות סד – סז.


(שימו לב: כתיבת הנקודות לא נעשתה בידי הרבנית)  [9] 


הרבנית שלומית בן שעיה: למה ההלכה יורדת לפרטים הקטנים?


מה, באמת באמת מה שמעניין את הקדוש ברוך הוא, זה הדרך המדויקת שבה אני קושרת את השרוכים?

באמת, באמת, מה שמעניין את הקדוש ברוך הוא זה הדרך המדויקת שבה אני קמה בבוקר, ונוטלת ידיים, ואיזה מילים בדיוק אני אומרת ככה ברגע שהתעוררתי?

אז האמת, שהתשובה לשאלה הזאת, היא שזה אחד הסודות הגדולים של היהדות.
בשונה מתפיסות אחרות, למשל מהתפיסה הנוצרית, שנשארה מאד מאד מאד גבוה באידיאלים ובערכים הגבוהים, ובאה והציבה לעצמה אידיאלים, שהאמת שאת חלקם לפחות היא העתיקה מהיהדות, כמו למשל את ואהבת לרעך כמוך, אבל היא נשארה אי שם, מרחפת בחלל האוויר, ולא מספיק פרטה את הדברים לפרוטות.
ובעצם, אם אנחנו שניה מסתכלים במה קרה עם התפיסה הזאת לאורך ההיסטוריה אנחנו רואים שהנצרות, על אף האידיאל הגבוה הזה, בפועל הם הפכו להיות הרוצחים הכי גדולים בהיסטוריה, אם אנחנו מסתכלים על מסעות הצלב, ועל האינקוויזיציה, ועל מלחמת העולם השנייה, והשואה, שהכל הכל הכל נעשה כאילו כאילו בשם אידיאלים, כאלה ואחרים, אבל תכל'ס תחת הכותרת, של הנצרות, ובעצם בעצם הערך הגדול של ה"ואהבת לרעך כמוך" לא ירד לפרטי הפרטים, ולא התיישם במציאות.

היתרון של ההלכה שלנו, שהיא גם מצד אחד ממריאה לשמי מרום, מציבה אידיאלים מאד מאד מאד מאד גבוהים, מצד שני יורדת לפרטי הפרטים, של המציאות, ובוחנת איך העקרונות האלה מתיישמים בתוך כל סדר היום של היהודי, בתוך כל סדר השנה של היהודי, בתוך כל לו"ז החיים של היהודי, ובאמת זה הייחודיות הגדולה של התורה שלנו.,

יחד עם זה, הרב קוק, במאמר שנקרא חכם עדיף מנביא, בא ואומר שזה יהיה אחד האתגרים הגדולים, של הדור שלנו, פחות או יותר. שתהיה מאיסה בפרטים. יהיה לנו קושי אמיתי בהתמודדות עם הפרטים האלה, כי אנחנו לא נבין איך הפרטים האלה, מתחברים עם הכלל, מתחברים עם העיקרון הגבוה, של התורה האלוקית שרוצה בעצם להביא את דבר ה', אל המציאות.

הבשורה הכי גדולה של הרב קוק, וזה אולי החזון, שאנחנו ככה מציבים לנגד עצמנו בדור הזה, זה שהמטרה היא להגיע לבחינה שנקראת אספקלריה מאירה, של משה רבנו.
משה רבנו היה היחיד לאורך ההיסטוריה, שהיה יכול לחבר, בין הרוח הגדולה, בין האידיאל העליון, בין האור האלוקי שבא לשכון בעולם, לבין פרטי הפרטים של המציאות. מעין פרוז'קטור ענק, רב עוצמה שמאיר משמי מרום, ועד לכל פרט ופרט מהפרטים שמופיעים בשולחן ערוך ובספרי ההלכה.

האידיאל הזה, האור הזה, אנחנו לא תמיד רואים אותו היום, אבל לאט לאט, ככל שאנחנו מעמיקים בפרטים, מבררים את הפרטים, רוצים לדייק בפרטים מנסים להעמיק ברעיון שלהם, במחשבה שעומדת מאחוריהם, אנחנו זוכים לאט לאט לגלות חלק מאותו האור.

זה המשימה, זה האתגר של הדור שלנו, ההקפדה על פרטי הפרטים השאיפה לחבר, את פרטי הפרטים האלה אל העיקרון הכולל, ובעזרת השם נעשה ונצליח.[12] 


הרב חיים נבון- מה המשמעות של דקדוקי ההלכה? 

הספר הראשון שפרסמתי, כאיש צעיר, שמו היה הגדר הטובה, והוא עסק במשמעותה של ההלכה בחיינו.
זאת שאלה שהטרידה אותי מאד, גם כלפי תלמידי, גם כלפי עצמי, מה המשמעות של כל דקדוקי ההלכה הקטנים, שמכתיבים כל פרט בחיינו.

פעם תלמידה שאלה אותי את זה, אמרתי לה, את הרי עוסקת בריקוד באופן מקצוע, היית פעם בהופעה של פרימה בלרינה, רקדנית מקצועית, גדולה באמת, מחוץ לארץ?
אמרה לי: כמה פעמים, זו הופעה מדהימה, זו אומנית ממש.
אמרתי לה, האם האומנית, היוצרת הזאת, היא פשוט עולה על הבמה ומתחילה להשתולל?
אמרה לי, מה פתאום, יש לה כוריאוגרפיה מאד מדויקת, שכתבו לה גדולי הכוריאוגרפים בעולם, ודווקא דרך דייקנות בכוריאוגרפיה הזאת, היא מבטאת את הגאונות האישית שלה!
אמרתי לה, זה חיי הלכה! חיי הלכה הם חיי מופת, שאתה חי לפי הכוריאוגרפיה הכי טובה בעולם, אין שוטרים שכופים עליך את הכוריאוגרפיה הזאת, אין מי שעומד ומצנזר ומכתיב, אבל אתה, אתה רוצה לחיות את חייך כחיים בעלי משמעות, תחיה אותם לפי הכוריאוגרפיה הטובה ביותר שנכתבה אי פעם!

אני אוסיף שבשנים האחרונות אני מרגיש ערעור אחר מתלמידיי, אם פעם היה צריך להסביר להם, למה חיי הלכה הם חיי מופת, היום לפעמים תלמידים אומרים לי, מי בכלל רוצה לחיות חיי מופת?
מי רוצה להיות פרימה בלרינה? מי רוצה להתאמץ כל כך קשה, כדי להפוך את חייו למשהו משמעותי? זו התמודדות שהיא גם יותר קשה, היא יותר יסודית, אבל היא גם יותר קלה, כי האמת שכולנו רוצים לחיות חיי מופת, כי מי לא רוצה שלחיים שלו תהיה משמעות גדולה? וההלכה נותנת לנו את הדרך, לחיות חיי מופת בכל היבט הכי קטן של חיינו!


נקודות:

ההלכה נכנסת לכל פרט בחיינו, כי:

  • ההלכה היא הדיוקים וההוספות הקטנות שעושות את הדבר הגדול לדבר מופתי ומיוחד – כמו תלבושות של רקדן
  • ההלכה נותנת משמעות לכל פרט בחיים

הרחבות:

  • ספר אורות, זרעונים, מאמר ב, "חכם עדיף מנביא" (עמוד קכ). ובביאור שלמהרב זאב סולטנוביץ' (עמוד 14)
  • שיחות הרב צבי יהודה ספר שמות, פרשת יתרו סדרה א פסקה 7 (עמוד 186), וכן שיחות הרב צבי יהודה ספר דברים, פרשת ואתחנן סדרה א, פסקה 11, ובהרחבה שם הערה 57 (עמודים 104-107)
  • תשובה של הרב הלל מרצבך
  • מאמר של הרב דוקטור משה רט באתר.
  • ריבוי מצוות: רמב"ם פרוש המשנה סוף מכות. מהר"ל דרך חיים סוף אבות. ספר העיקרים ג כט.
  • שו"ת הרב אבינר [13]

הרב דני לביא- למה להיות קטנוני?


לפעמים נראה לנו שאלוקים קטנוני יותר מדי, יורד לפרטים הקטנים.

תמיד אוהבים לשאול, מה אכפת לו שבשבת אני קורע את נייר הטואלט? אז באמת, זה לא אכפת לו, זה צריך להיות אכפת לנו. האם מעשים קטנים הם בעלי משמעות או שהם חסרי משמעות? אם ראש הממשלה פלט איזו שהיא פליטת פה שגויה באירוע דיפלומטי, וזה גרם לתקרית איומה ונוראה, זה ברור לנו. ואם עובד בכור האטומי רק החליק ולא שם לב ובגלל זה קרתה דליפה חמורה, ברור לנו שהמעשים האלה הם נוראים, למרות שהם יגידו - מה כבר עשינו? זה היה מילה לא במקום, רק לא שמתי לב לחומרים שאני אוחז בהם... אז בעצם כולנו מסכימים שמעשים קטנים יכולים לגרום לנזק גדול. מה המחלוקת? האם אנחנו מספיק גדולים כדי שהמעשים הקטנים שלנו יהיו בעלי משמעות? אז האמת היא שזה בדיוק מה שהתורה רוצה להגיד לנו. כן. אתה אדם גדול. אתה אדם שיש לו השפעה על עולם שלם. אתה ראש הממשלה בממלכה הקטנה שלך, בתפקיד שרק אתה או את יכולים למלא. והאמת שככל שהמדע יותר מתקדם ומתפתח, דבר שפעם היה נחלתם של בודדים וסתרי תורה, הפך להיות נחלתו של העולם כולו. אפקט הפרפר המפורסם, הטוען שמשק כנפיו של פרפר יכול בסופו של דבר לגרום לסופת טורנדו, אומר בדיוק את אותו דבר. הוא אומר שכן כן, גם כנפיו של פרפר יכולים להשפיע על עולם שלם. אז אם פרפר יכול להשפיע על עולם שלם - למה שאנחנו לא? למה שנזלזל במעשים הקטנים שלנו, למה שנזלזל בעצמנו? חקר מדעי האושר התקדם מאד והתפתח בשנים האחרונות, ד"ר טל בן שחר, אחד מהמומחים בתחום, אמר שהחברה המערבית, עם כל השפע החומרי שיש בה, מבחינת האושר שלה הולכת ויורדת, הולכת ומתדרדרת. למה? הוא אומר שהעצימו מאד את העושר, את העושר החומרי, את ההישגים החיצוניים, אבל העולם הרוחני כמעט ולא תופס מקום. מגיעה היהדות, ומכניסה לנו בכל פרט ופרט את המשמעות של החיים, את הירידה לפרטים הקטנים, את עוצמות החיים הרוחניות שיש בתוכנו, את משק הרוח של כנפינו. יש לנו כנפי רוח, ואנחנו יכולים להשפיע על עולם שלם. אז כל הפרטים וכל הדקדוקים הקטנים, כאשר אנחנו מבינים את המשמעות שלהם, במקום להוות עלינו למעמסה - הופכים להיות פתיחות אדירה לעוצמות שקיימות בתוכנו. חיינו הופכים להיות בעלי משמעות עד הפרטים הקטנים.[14] 

איך להכניס משמעות לכל פרט בחיים?

איזה יופי שיש הלכות בכל דבר.

אתם מתארים לעצמכם כמה פעמים בחיים אדם קושר את שרוכי הנעליים שלו? עשרות אלפי פעמים אדם קושר את שרוכי הנעליים. שלא לדבר על הפעם הראשונה שהוא הצליח איכשהו לקשור את השרוכים, והוא בא לאמו והוא אומר: "הנה, אמא, תראי איך שקשרתי את השרוכים!" ותארו לעצמכם שהאמא תאמר לו: "בני, אין לזה כל משמעות". מה, אתה רוצה להגיד שמשהו שאני עושה עשרות אלפי פעמים במהלך החיים שלי, חסר משמעות? באה ההלכה ומצילה את הפרטים הקטנים של החיים מן האבדון. יש הלכות כיצד לקשור את השרוכים, וצריך לקשור את השרוך השמאלי לפני השרוך הימני. איזה יופי. זה בגלל שלומדים את זה מן התפילין. צריך לקשור את מידת הדין שלא תתפשט בעולם, כי הקדוש ברוך הוא רצה לברוא את העולם במידת הדין ושיתף את הרחמים על מנת שהדין לא יפרוץ את גבולות העולם. אם כן, כאשר אני קושר את שרוכי הנעליים שלי לפי ההלכות, אני עושה מעשה בעל משמעות מטאפיזית וקוסמית כאחד. קפקא אמר בזמנו שמה שחסר לו בעולם המערבי זה הערך של הציווי. הוא מרגיש שיש לו חופש, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל הוא מרגיש גם אבוד. ברגע שיש חוקה, יש עמוד שדרה. אני יודע לפחות במה אני מורד. אם אין חוקה, אפילו אינני יודע אם אני מורד או לא. איבדתי את היציבות, את עמוד השדרה של הנפש. איזה יופי שיש חוקה, ושהחוקה הזאת, עד כמה שניתן, אינה משתנה. למרות שבמציאות אנחנו רואים הרבה התפתחויות הלכתיות. אבל התחושה הבסיסית היא שאני נאמן לחוק קבוע, והוא הנותן משמעות לכל שינויי ערכי החיים שלי.

דרך ההלכה- הרבנית ד"ר חני פרנק

סרטון קצר שמסביר מדוע ההלכה אינה מקובעת וכיצד התורה באמצעות ההלכה מדריכה את חיינו. 

יש קטע של עמוס עוז על היהדות כשומר מוזיאון, כזה שרק מנגב את האבק אבל שומר על כל הפריטים ולא מוכן להזיז אותם אפילו במילימטר ממה שהיה. ואיך זה מסתדר עם כל העולם החופשי שאנחנו רוצים לחיות בו היום?

אנחנו נמצאים כרגע בערב חג השבועות. חג השבועות זמן מתן תורתנו - הקב"ה נתן לנו מתנה מאד גדולה ששמה תורה. התורה היא דבר מאד מאד גדול ורחב. והוא בעצם הדבר שצריך להדריך אותנו בדרך החיים.

הדרך הראשונה שבה התורה מדריכה אותנו בדרך החיים היא דרך ההלכה.

ההלכה ניתנה לנו לפני כל כך הרבה שנים, היא התפתחה במהלך השנים אבל בעצם נראה כאילו בימינו שאנחנו כל כך רוצים לבחור, ורוצים חופש, ורוצים שכל אחד ידע ויעשה את מה שהוא חפץ בו ומה שהוא רוצה. ובסוף בסוף בסוף כאילו מה אנחנו שומרים כל מיני הלכות ישנות כאלה ומי בכלל מוכן לתת למשהו להשתנות ? אז האמת, שהלכה צריך לשים לב מלשון מה היא מוגדרת: הלכה מלשון הליכה - כמו דרך. אנחנו הולכים עם ההלכה במהלך החיים שלנו. ההלכה אמורה להדריך אותנו במהלך החיים ואנחנו הולכים איתה.

מה מאפיין דרך? בוא ניקח רגע אוטוסטרדה. דרך ככה, דרך רצינית. מה מאפיין אותה? כל דרך יש לה גבולות, יש את השדות נגיד שכבר יוצאים מתוך האוטוסטרדה והם גבולות הדרך. להלכה יש גבולות - חד משמעית, אין לנו כאן הרבה מה לעשות איתם, הם קובעים לנו את הסדר, ואת הדרך שמוליכה אותנו. מצד שני לאוטוסטרדה הזאת יש גם המון המון המון נתיבים, וזה אחד המאפיינים המאוד חשובים של ההלכה. להלכה יש נתיבים. היא דרך אגב גם אפורה, כמו דרך דרך היא אפורה. כלומר זה לא שחור לבן כמו שתמיד מציירים את זה, אלא להיפך, היא אפורה ויש אפשרות לתמרן בין הנתיבים.

עבודתו של פוסק הלכה, עבודתו של כל אדם שבוחר לשמור הלכה - ובוודאי מי שבוחר להתייעץ עם יודעי הלכה - היא למצוא בדיוק את המינון הנכון, בדיוק בהתאם למי שמשתמש בדרך ונוסע בדרך, להבין מה הם תנאי הדרך, מה התנאים של החיים שעומדים לפנינו כרגע, ולהתאים אותם - בלי לרדת מהגבולות, בלי לצאת מהדרך - בדרך עצמה לבחור את הנתיב הנכון. לפעמים נסע בנתיב הימני, לאט לאט, כי שם צריך, יש מי שיתאים לו לצאת לעקיפה לעבור לנתיב שמאלי  - הוא ממהר. וההלכה בעצם מאפשרת לנו את דרך החיים, מאפשרת לנו למצוא את הנתיב הנכון של כל אחד, כמו שאמרתי - בגבולות הדרך. אבל בתוך זה יש המון המון מקום לתמרון, וממילא זה גם מאפשר לנו את החופש הפנימי של כל אחד לבחור לשמור הלכה, להישאר בדרך ובמסלול, ויחד עם זאת - למצוא את הנתיב שמתאים לו לפי תנאי הדרך השונים.


על הסדרה  

בשביל שהתורה תדבר אלינו הפקנו סדרת סרטונים בה הרב יעקב אריאל, הרב שרקי, הרב שרלו, הרבנית שולמית מלמד, הרב מדן, הרב לונדין, הרבנית רחלי פרנקל, הרב  נבון, הרבנית שולמית בן שעיה, הרב ניר מנוסי ועוד מדברים על נושאים בוערים הקשורים למשמעות היהודית בדורנו.


טריילר


הצטרפות לסדרה

את סדרת הסרטונים אנו שולחים בווטסאפ או באמייל:

להצטרפות לקבוצה שקטה ללא דיון- יש להקיש כאן.
לקבלת הסדרה באמייל יש ללחוץ כאן.

[10] 

 



[1][2][3][4][5][6][7][8]0[9][10][11][12][15][ 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.