מאת צוות האתר


לפי ההערכה המקובלת במחקר, האוכלוסייה בארץ מצרים בזמן המשוער של יציאת מצרים עמדה על כשלושה מיליון איש. לפי המקרא, מספרם של בני ישראל שיצאו משם היה "כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (שמות יב, לז), ובנוסף לנשים, והילדים וערב רב שעלה איתם, הגיע כמשוער ל-2-3 מיליון איש. לא רק שיציאתה של אוכלוסיה כה גדולה היתה מרוקנת את מצרים, אלא שלכאורה לא היה בה מספר אנשים כזה מלכתחילה! 

תשובה

ראשית, כלל לא ברור כמה מבני ישראל יצאו ממצרים. בימי קדם נהגו פעמים רבות להשתמש במספרים סימליים, כלומר מספרים שאינם באים לייצג ספירה מדוייקת אלא משמעות, משום כך כלל לא מופרך שמספר בני ישראל שיצאו ממצרים היה למעשה קטן יותר. כך לדוגמא, יש הסבורים שהמושג "אלף" המופיע בהקשרים של מניין במקרא אינו מציין דווקא את המספר 1000, אלא משפחה או יחידה צבאית (כמו בשופטים ו, טו). ממילא, שש מאות אלף בני ישראל אינם בהכרח 600,000, אלא יכולים להיות 600 משפחות. בנושא זה ראו הצעתו של קאסוטו (פירוש על ספר שמות, פרק יב) ואת ההפניות הרבות שהוא מביא למחקר המקראי בתחום. אכן, שהצביעו על קשיים בהצעה זו כגון המספרים הלא עגולים שבספר במדבר, אך למעשה אין הדבר משנה מאומה ועדין ניתן להבין את המספרים כמספרים סימליים, גם אם פרשם המדוייק עדין איננו ברור כל צורכו. והדברים ארוכים.

אולם, נראה כי למעשה כלל לא ברור שיש להזדקק לכך, ניתן בהחלט לקבל את המספרים כפשוטם זה ובכל זאת אין קושיה זו בעלת משמעות של ממש. 

כאמור, אוכלוסיית מצרים בימי הממלכה החדשה מוערכת בין 2.5 מיליון ל-4.5 מיליון איש[1]. מעריכים כי העבדים מנו כעשרה אחוזים מהם - כלומר, כ-300 אלף איש. נתונים אלה אינם בגדר עובדות אלא השערות הנובעות משקלול של כמה גורמים, כגון: רישומים, גודל הערים וצפיפות משוערת, וכן שיעור הריבוי הטבעי בהשוואה לגודל האוכלוסייה בזמנים אחרים. הערכת מספר העבדים במצרים מבוססת בעיקר על אחוז העבדים הידוע לנו מן האימפריה הרומית.

לעומת זאת, אוכלוסיית בני ישראל במצרים, אם נניח כי אכן מדובר על מספרים ממשים, מנתה על פי התורה שש מאות אלף גברים, וככל הנראה מספר רב יותר של נשים וילדים. אולם, למעשה אין לנו כל מושג מה היה מספרם הממשי של הנשים והטף, וממילא גם לא מה הסך הכללי של יוצאי מצרים. בתורה מתואר כי "עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם" (שמות יב, לח), אבל גם גודלו של זה אינו ידוע. כידוע, גם המצויין במדרש בהקשר זה איננו בעל משמעות של ממש בשאלה[2] וכל טיעון אחר הוא בדיה ובניית איש קש.

עכשיו שסידרנו את הנתונים, נשאל - האם יש בינהם סתירה של ממש? התשובה היא שלילית, וזאת מכמה טעמים:

א. אילו היתה ההערכה מבוססת על עובדות מוצקות, היה מקום לקושיה. בפועל, היא מבוססת על הערכות, השערות ואומדן, כך שאין מקום לראות בה הפרכה. השערות הן אינן הוכחה.

ב. השערות עצמן מבוססות על הנחת ריבוי טבעי סביר. אולם, לפי התיאור המקראי, הריבוי של בני ישראל במצרים היה בהחלט לא סביר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" (שמות א, ז). אם מקבלים תיאור זה, הרי הדבר משמיט את הקרקע מתחת לאומדן המבוסס על ההנחה שהריבוי היה טבעי, וממילא הנתונים שהוא מציג הם חסרי בסיס. ממילא לא ניתן להסתמך עליהם כדי להפריך את האמור בתורה. מי שכופר בתיאור המקראי של הריבוי הלא-טבעי, הרי הוא מניח את המבוקש נגד התורה: הוא מניח שהיא לא נכונה, ועל סמך הנחה זו מגיע למסקנה שהיא אינה נכונה. זהו כמובן טיעון מופרך.

(בנוסף, בהחלט ישנן דעות לפיהן אחוז העבדים במצרים הגיע עד כדי 80 אחוזים מכלל האוכלוסייה). 

ג. מעבר לכל זה, גם אם נקבל את ההערכה הממוצעת של אוכלוסיית מצרים (כ-3.5 מיליון) והערכה ממוצעת של מספר יוצאי מצרים (כ-2 מיליון איש), עדיין אין סתירה בין השניים. מדוע לא יוכלו לצאת שני מיליון איש מתוך מדינה של שלושה וחצי מיליון? אמנם יהיה זה זעזוע דמוגרפי רציני, אך כך הוא אכן מתואר במסורת - "עשאוה כמצודה שאין בה דגן... כמצולה שאין בה דגים" (ברכות ט, ב). העובדה שבני ישראל היו אחוז גדול מתוך אוכלוסיית מצרים מגובה היטב בפסוקים: "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" (שמות א, ז) "וַיֹּאמֶר [פרעה] אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ" (שם א, ט). 

סיכום

הנתונים לגבי גודל האוכלוסיה במצרים העתיקה אינם מפריכים את האמור במקרא. ראשית, אין לנו מושג לאיזו גודל אוכלוסיה המקרא בכלל מתכוון. אבל גם אם לא נסבור כך ונלך לפי הדעה הישרה כיאילו המספרים הם כפשוטם - נתונים אלו מבוססים על השערות בלבד. זאת ועוד, השערות אלו נשענות על ההנחה לפיה התקיים ריבוי טבעי, אולם בתורה נכתב במפורש שהריבוי של בני ישראל היה בלתי טבעי, ושלילת תיאור זה כדי להפריך את האמור בתורה הריהי בגדר הנחת המבוקש. ולבסוף, גם אם ניקח את ההערכות הממוצעות של מספר המצרים ומספר יוצאי מצרים עדיין אין הן סותרות.


_______________________________

[1] Sarna, N. Exploring Exodus: The Heritage of Biblical Israel. new york: schocken, 1986.

[2] על פי המוסכם במסורת ישראל, המספרים המובאים במדרשי חכמינו הינם גוזמאות ועל דרך הפלגה. כך לדוגמא המאירי:  "אע"פ שנשאר דעת האומר כן בתיובתא, אין עיקרי האמונות תלויות בראיות של פשוטי מקראות ואגדות, וכבר ידעת שאין משיבין באגדה, ואל יבהילך מאמר וכו' שהוא דרך הפלגה", (מאירי שבת נה ע"א).


נשמח להערות, ביקורות והוספות. תגובות למאמר "יציאת מצרים וגודל האוכלוסיה המצרית" ניתן להוסיף בתיבה למטה 
(מדיניות התגובות שלנו).


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.