גוף או נשמה, מה יותר חשוב?

מאת הרב ניר מנוסי והרב אורי שרקי

שאלנו את הרב ניר מנוסי על היחסים שבין גוף לנשמה

הרב ניר מנוסי- הגוף והנשמה שניהם חשובים

להזדהות עם הגוף, זה לא נכון. אבל גם להזדהות עם הנשמה, בניתוק מהגוף, בריחוק מהגוף, בניכור לגוף - זה גם דבר מאד גרוע.

בפשטות, התשובה לשאלה מה יותר חשוב, הנשמה או הגוף, צריכה להיות - הנשמה. הגוף הוא חומרי, הוא ארצי, אם אדם מזדהה עם הגוף שלו הוא מזדהה עם הצד החיצוני שלו והירוד שלו, והוא מזהה את עצמו עם הקניינים שלו, ומילוי התאוות שלו וכו' - ולכן, אדם צריך להבין, אני לא גוף שיש בתוכו גם נשמה, אלא אני נשמה, אני יצור רוחני, מה שבאמת מעניין את הנשמה שלי ואותי זה דברים פנימיים יותר ועמוקים יותר, ואני שוכן בתוך הגוף. הנשמה היא אור, והגוף הוא הכלי שמכיל את האור. אז זה התשובה במישור הראשוני שלה. אבל כשמעמיקים יותר, אז הקבלה מפתיעה אותנו עכשיו, ואומרת נכון, כך זה במישור הנגלה של המציאות. אבל כשעוברים למישור הנסתר של המציאות, אז מסתבר שהגוף גבוה בשורשו מהנשמה, או בלשון הקבלה: שורש הכלים גבוה משורש האורות. למה? להזדהות עם הגוף, זה לא נכון. אבל גם להזדהות עם הנשמה, בניתוק מהגוף, בריחוק מהגוף, בניכור לגוף - זה גם דבר מאד גרוע. כל התפקיד של הנשמה, כל הסיבה שהנשמה ירדה לעולם, היא כדי לקדש את הגוף, להתלבש בתוך הגוף, לברר אותו, להגשים את כל הייעוד שלה בתוך הגוף. יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא. הקדוש ברוך הוא, כתוב, הוא התאווה שיהיה לו דירה דווקא בעולמות התחתונים. זה כל הייעוד שלנו. אז השאלה כאן היא פחות השאלה מה יותר חשוב ממה, כי במובנים שונים כל אחד מהם יותר חשוב מהשני. השאלה היא יותר השאלה של שלבים. בשלב הראשון, אני צריך להתעלות מעל הגופניות שלי, ולא להזדהות איתה, בשלב השני אני צריך להזדהות כן עם הנשמה שלי, ועם הצד האור שבי ולא הכלי, אבל בשלב הבא אני צריך לחזור, ממקום הפעם מזוכך יותר, נבדל יותר, פחות שמזוהה עם הגשמיות, אבל אלא בא באמת להתעניין מתוך אכפתיות ורצון לפגוש ולתקן את המישור החומרי, וחוזר למישור החומרי והארצי מהמקום היותר זך וגבוה הזה אחרי שהזדהיתי עם הנשמה שלי.

להרחבה[7] 

להרחבה בנושא אנו ממליצים לך לקרוא את מאמרנו "הבשורה של היהדות" ולצפות בסרטון שמוטמע שם.

הגוף הוא משכן הרוח או מקומו של השטן?

הרב אורי שרקי מדבר על היחסים שבין גוף לרוח. 

הנוצרים רואים את הגוף בתור יסוד הרע, מקומו של השטן.

שלוש דעות יש ביחס ליחסים בין החומר לבין הרוח, בין הגוף לבין הנפש. הדעה האחת היא זו של הנוצרים, השנייה זו של הרמב"ם, השלישית זו של הרמב"ן, והמקובלים. הנוצרים רואים את הגוף בתור יסוד הרע, מקומו של השטן. הרמב"ם רואה את הגוף כדבר נורמלי, כלומר מה שצריך לשמש כבסיס לעלייה רוחנית, ולכן המבחן העיקרי של הגוף זה שהוא לא יפריע לשלווה של החכם המתבונן באלוהות; ודעת הרמב"ן היא שהגוף הוא משכן הקדושה. באופן פרדוקסלי דווקא אלה הרואים את הגוף כדבר קדוש, לפעמים מחנכים לסיגופים על מנת לחשוף את הקדושה שבתוך הגוף. בעוד שאצל הרמב"ם אין צורך בשום סיגוף, פשוט צריך שהגוף לא יפריע. הצד השווה שבין הרמב"ם לבין הרמב"ן זה שאין הגוף רע חס ושלום.

נקודות:

• ביהדות הגוף לא רע. יש דעות האם הוא רק משמש את הרוחניות, או שהוא ממש משכן לקדושה.

מקורות להרחבה:

• שמונה פרקים, ג, רעג
• מאמר "התקשרות הנפש עם הגוף", מאת הרב אלחנן ניר
• מאמר באתר ישיבה, על הגוף

שימו לב, הנקודות וההרחבות לא נכתבו על ידי הרב.

על הסדרה  

בשביל שהתורה תדבר אלינו הפקנו סדרת סרטונים בה הרב יעקב אריאל, הרב שרקי, הרב שרלו, הרבנית שולמית מלמד, הרב מדן, הרב לונדין, הרבנית רחלי פרנקל, הרב  נבון, הרבנית שולמית בן שעיה, הרב ניר מנוסי ועוד מדברים על נושאים בוערים הקשורים למשמעות היהודית בדורנו.

טריילר

הצטרפות לסדרה

את סדרת הסרטונים אנו שולחים בווטסאפ או באמייל:

[8]  [9] [10] 

[2] 

[3]   

[4] 

[5]   

[6] 

[7]   

[8]

[9] 

[10]