מאת הרב יונתן זקס

לתרגום עברי לחצו על הגלגל שניים>>כתוביות>>עברית


בזמנים שונים בהיסטוריה, וגם בימינו, חשבו אנשים שיש קונפליקט בין דת למדע. בזמנו של גלילאו, כאשר הדת היתה החזקה מבין השניים, שימשה האמונה הדתית לדחיית המדע. כיום, כאשר המדע הוא החזק יותר, נעשה בו שימוש לפעמים כדי לדחות את הדת.

למעשה, כל הרעיון הזה שגוי. דת ומדע הם שני דברים שונים לחלוטין, ואף אחד מהם לא שולל את השני. הם שונים כמו שירה וסיפורת, או כמו שיר ונאום, או כמו תמונת דיוקן של אדם וסקירת MRI.

התודעה האנושית מסוגלת לבצע שתי פעולות שונות לגמרי. האחת היא היכולת לפרק דברים למרכיביהם, ולראות איך הם משתלבים ופועלים יחד. תכונה זו מיוחסת לעתים קרובות למוח השמאלי, והדוגמא הטובה ביותר שלה היא המדע. השניה, המיוחסת לעתים קרובות למוח הימני, היא היכולת לצרף אירועים יחד כך שהם יספרו סיפור, או לחבר אנשים יחד כך שייצרו מערכת יחסים. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא הדת.

במילים פשוטות, מדע מפרק דברים כדי לראות איך הם עובדים; דת מרכיבה דברים כדי לראות מה משמעותם. ואנו זקוקים לשניהם, כשם שאנו זקוקים לשני חצאי המוח. המדע עוסק בהסברים; הדת עוסקת בפרשנות. המדע מנתח; הדת משלבת. המדע מפרק דברים למרכיביהם; הדת קושרת אנשים יחד במערכות יחסים של אמון. המדע אומר לנו מה ישנו; הדת אומרת לנו מה צריך להיות. המדע מתאר; הדת מעניקה השראה, מעוררת, קוראת. המדע דוגל בניתוק; הדת היא אומנות החיבור, אדם לאדם, נשמה לנשמה. המדע הוא הסדר שמתחת לעולם הפיזי; הדת היא המוזיקה שמתחת לרעש. המדע הוא כיבוש הבורות; הדת היא גאולת הבדידות.

דרך אחת לראות את ההבדלים, היא לחשוב על היחסים שלהם כלפי הזמן. המדע מחפש סיבות לאירועים, וסיבה קודמת תמיד לתוצאה. איך נשבר החלון? - כי השלכתי עליו אבן. קודם באה השלכת האבן, ואז באה שבירת החלון. המדע מביט לאחור, מתוצאה לסיבה. לעומת זאת, הפעולה האנושית תמיד מסתכלת קדימה: למה השלכתי את האבן? - משום שרציתי להעיר אנשים ישנים, כדי להזהיר אותם שהבית הסמוך עולה באש. פעולה מנסה תמיד לגרום למשהו בעתיד. וכאן נכנסת הדת כמדריך העמוק ביותר שלנו לעתיד, לארץ המובטחת, לימות המשיח, לחזון הנביאים שאנו מתקדמים לעברו, שבו אנשים ימצאו את צלם אלוהים בבני אדם השונים מהם, ובכך ישימו קץ לאלימות ולמלחמה. או לפעמים זהו העולם הבא, וייעודה של הנשמה לאחר המוות. כך או כך, הדת אינה עוסקת בסיבות אלא במטרות.

מדוע אם כן אנחנו זקוקים למדע? משום שעלינו להבין את העולם אם ברצוננו לכבד את מטרתו של האל הגנוזה בו. עלינו להבין מחלות, אם ברצוננו לרפא אותן. עלינו להבין את סיבת העוני, אם ברצוננו להקל אותו. עלינו להבין את הדחפים ההרסניים שלנו, אם ברצוננו להתעלות מעליהם.

ולמה אנחנו זקוקים לדת? משום שהיא זו המעניקה לחיי האדם משמעות ומטרה. היקום הוא יותר מאשר תוצאה של תנודות אקראיות בשדה הקוונטי בשחר הזמן. חיי האדם הם יותר מתוצאה לא מתוכננת של מוטציות אקראיות, המסוננות בעיוורון בידי הברירה הטבעית. כשם שיש משהו בתוכנו שהוא מעבר לפיזי, כך גם ביקום. אנו קוראים לכך הנוכחות האלוהית. היא נמצאת מעבר לחומר הפשוט. וכשם שאלוהים יצר את העולם באהבה, צדק וחמלה, כך הוא קורא לנו ליצור מערכות יחסים של אהבה, צדק וחמלה.

או במילים אחרות, ההבדל בין הדת למדע הוא ההבדל בין הבלתי-אישי לאישי. כאשר מתייחסים לתופעות לא-אישיות כאילו הן בעלות אישיות, התוצאה היא מיתוסים. האור הוא אל השמש, הגשם הוא אל השמים, אסונות טבעיים הם קרבות בין האלים, וכן הלאה. המדע נולד כאשר אנשים הפסיקו לספר סיפורים על הטבע, ובמקום זאת החלו לצפות בו. במילים אחרות, כאשר הם זנחו את המיתוס. וכאשר מתייחסים לאנשים באופן בלתי-אישי, כאילו היו חפצים, התוצאה היא דהומניזציה; אנשים המחולקים לקטגוריות לפי צבע, מעמד או אמונה, ומקבלים יחס שונה עקב כך. דת התנ"ך נולדה כאשר אנשים הפסיקו להתייחס לאנשים אחרים כאל חפצים שימושיים או חסרי שימוש, והחלו לראות כל אדם פרטי כייחודי, מקודש, צלם אלוהים.

לכן אנו זקוקים הן לדת והן למדע. אלברט איינשטיין ניסח זאת באמרה מפורסמת: "מדע ללא דת הוא צולע; דת ללא מדע היא עיוורת". אנו זקוקים למדע כדי להבין את היקום, ולדת כדי שתדריך אותנו בתוכו - מהעולם כפי שהוא, לעולם כפי שעליו להיות, עולם של שלום, צדק, חמלה ואהבה, שבו אנו, ברואיו של האל, מכבדים את האל שברא אותנו.  

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.