ברית מילה- מאמר בראש צעיר


ברית מילה היא אחת המצוות המרכזיות והחשובות ביותר ביהדות. כמעט כל היהודים, כולל אלה שאינם שומרים על כל המצוות, מלים את ילדיהם. לאורך הדורות מסרו יהודים רבים את נפשם על קיום מצווה זו; אולם מדי פעם קמים מתנגדים, מחוץ לעם ישראל או מתוכו, ומעלים טענות נגד ברית המילה - לפיהן מדובר במעשה אכזרי, פרימיטיבי, לא מוסרי, מסוכן ומזיק. לטענות אלה נתייחס עכשיו, ונראה שאין בהן ממש.

לפני שנציג את הטענות, חשוב להקדים ולומר שהסיבה שאנו מלים את ילדינו אינה רפואית או בריאותית - למרות שאנשים רבים בעולם אכן מלים את ילדיהם מסיבות אלה; גם לא מדובר רק במסורת או מנהג תרבותי. ברית המילה היא מצווה שנצטווינו עליה מפי ה', וזו הסיבה שאנו מקיימים אותה. ישנם טעמים רבים למצווה זו:  היא מהווה חותם בבשר החי, המעיד על הברית בין האדם לבין ה'; היא ניתנת באיבר המין, כדי להורות על קידוש יצר המין והתעלות מעל הבהמיות הגסה; היא מבטאת מעין קורבן, מסירות נפש והעלאת הטבע; ועוד כהנה וכהנה. אולם בסופו של דבר אנו עושים זאת משום שהצטווינו על ידי בורא העולם, היודע את הדרך לטוב האמיתי והנצחי ומורה לנו כיצד להגיע אליו.

אז מה בעצם מפריע לאנשים מסוימים בברית המילה? 

במאמר נענה בקצרה על שאלה זו, להרחבה בעניין  קרא את המאמר המלא.

1 - כפיה.

יש הטוענים שברית המילה היא פעולה של כפיה. מה פתאום כופים על התינוק דברים בניגוד לרצונו? למה לא לתת לו לגדול ולהחליט לבד אם הוא רוצה למול את עצמו?

מי שמשמיע טענה כזו, מוטב שישיב קודם בעצמו על שאלה פשוטה: ומה לגבי הבאת התינוק לעולם? האם זו אינה פעולה של כפיה? האם שאלת אותו אם הוא רוצה להיוולד לחיים הללו, שמי יודע מה יעבור במהלכם? מלבד זאת, הרי כל הורה כופה על ילדיו אינסוף דברים מרגע לידתם ועד בגרותם: איפה יגורו, איפה יגדלו, מי יהיו קרוביהם ושכניהם, מה יאכלו, מה ישתו, במה ישחקו, מתי יתרחצו ויחליפו טיטולים,  אלו טיפולים רפואיים וחיסונים יעברו, באלו מוסדות יתחנכו, איזה ערכים ודעות יספגו בבית, וכן הלאה. אין דבר כזה חיים בלי כפיה; כל תינוק, ילד ומבוגר מעוצב על ידי הוריו, קרוביו, סביבתו והחברה שהוא חי בה. גם אין שום דבר רע בכפיה; כאשר מדובר בתינוק או ילד קטן, שאין לו ניסיון ואינו מבדיל בין טוב לרע, חשוב מאד שהוריו המבוגרים האחראים יכפו עליו לחיות ולהתנהג בצורה הטובה ביותר עבורו לדעתם.

מכיוון שכך, אין שום סיבה להימנע מברית המילה רק בגלל הטענה שמדובר ב"כפיה". אדרבה, מי שאינו מל את בנו כופה עליו להיות שונה מרוב חבריו, להיות מנותק מהמסורת היהודית, ואם ירצה הבן למול את עצמו כשיגדל - יהיה הדבר כרוך בהרבה יותר סבל ואי נעימות, שהיו נחסכים לו אילו מלו אותו בקטנותו.

2 - נגד הטבע

יש הטוענים שברית מילה היא מעשה נגד הטבע, פגיעה בגוף הטבעי של האדם, או סוג של הטלת מום.

טענה זו יוצאת מנקודת הנחה שיש משהו מקודש ב"טבע"; שגוף האדם הטבעי, כפי שהוא בשעת לידתו, מהווה את כליל השלמות, וכל פגיעה בו היא בגדר הטלת מום. אולם זוהי הנחה שאין לה בסיס; יש גם תינוקות שנולדים עם אצבעות יתרות, זנב, שפה שסועה, פגמים אסתטיים או תוספות אחרות. האם גם במקרים אלה נאמר שהסרת אותם חלקים מהווה הטלת מום ופגיעה בגוף הטבעי? האם על ההורים לחכות עד שילדיהם יגדלו כדי לשאול אותם אם הם מעוניינים בכך? מובן שלא. לא כל מה שטבעי הוא טוב ורצוי. אדרבה, יתרונו של האדם הוא ביכולתו לתקן ולשפר את המצב הטבעי.

וכך בדיוק מתייחסת היהדות להסרת העורלה. אמנם העורלה היא חלק טבעי מהגוף, אבל מטרתו של האדם אינה להישאר במצב הטבעי אלא לשפר אותו - כשם שאין אנחנו אוכלים חיטה במצבה הטבעי אלא מכינים ממנה לחם. העורלה נתפסת כסוג של מום, חיסרון שצריך להסירו כדי שיהיה האדם שלם, וזו מטרתה של ברית המילה. ה' לא ברא את האדם שלם, אלא דווקא חסר, כדי שיוכל להשלים את עצמו בכוחות עצמו.

כמובן שהשימוש במושגים מפחידים כמו "הטלת מום" אינו אלא מניפולציה שנועדה לזעזע את השומעים. האם גם ניקוב אוזניים לעגילים הוא הטלת מום? מום פירושו פגיעה הגורמת לאדם סבל ממושך, פוגעת בתפקודו התקין וכדומה. ברית המילה לעומת זאת אינה אלא הסרת חתיכת עור, שלאחר כאב קצר וחולף אין לה שום השלכות מזיקות על חיי האדם. ערלים ונימולים חיים את חייהם באותה צורה, מבלי לחוש בהבדל כלשהו ביניהם. מום? ממש לא.

3 - סבל לתינוק

אולי הטיעון הפשוט ביותר נגד ברית המילה הוא שמדובר בגרימת כאב וסבל לתינוק תמים. אכן, אין להכחיש שברית המילה גורמת לכאב חד; אולם כאב זה חולף במהירות, וברוב המקרים נרגע התינוק תוך דקות ספורות, לאחר מציצת מעט יין. יש תינוקות שסובלים, צורחים ומתפתלים הרבה יותר בשעת מתן חיסון, או אפילו כאשר רוחצים אותם באמבטיה; האם משום כך יש להימנע מרחיצת תינוקות?

השאלה היא לא האם זה מוסרי לגרום סבל לתינוק, אלא האם קיימת הצדקה לסבל זה. עבור היהודי המאמין, הצדקה כזו אכן קיימת; הזכות והחובה להיכנס בברית נצחית עם ה', ולהיות חלק מעם ישראל, בהחלט מצדיקה כאב קצר של כמה דקות. הכאב חולף מהר, אבל המצווה נשארת לעד.

4 - סיכונים רפואיים

מתנגדי הברית מנסים להפחיד את שומעיהם בסיפורים על מקרים בהם התרחשו סיבוכים בעקבות ברית המילה, נגרם נזק בלתי הפיך לתינוק, ואף קיימת סכנה לחייו. אולם הנתונים מראים אחרת: הסיכון לסיבוכים רפואיים במהלך ברית המילה או אחריה הוא קטן ביותר. בישראל, אחוז התינוקות המפונים למיון בעקבות ברית מילה הוא פחות מתינוק אחד לאלף. מחקר שבוצע בבית חולים שניידר, ואשר סקר 90 ילדים שפונו לחדר המיון בעקבות מילה בשנים 2009–2014, מצא שמתוכם 12 אחוז נזקקו לתפרים או לניתוח אחר, כשליש לא נזקקו לטיפול, והרוב נזקקו לחבישה בלבד. במשך אותה תקופה נולדו כ-28 אלף תינוקות זכרים בבית החולים.

במחקר שנערך בשנת 2003 באנגליה על 66,519 ילדים ונערים שנימולו, נמצא ששיעור סיבוכי הדימום הוא: 0.8%, שיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר בטווח הקצר הוא 0.3%, ושיעור המקרים בהם נצרך ניתוח חוזר לתיקון המילה בטווח הארוך הוא 0.5%. במחקר נוסף שנערך על 136,086 ולדות שנימולו באופן שגרתי בבית חולים צבאי אמריקאי, האחוזים היו אפילו נמוכים יותר - שיעור סיבוכי הדימום היה 0.06%, ושיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר היה 0.08%, כנראה בשל סמיכות המילה ללידה.

הסיכון הוא אם כן קטן ביותר; באותה מידה מסוכן גם לחצות כביש, לבלות בפארק שעשועים, לנסוע ברכב, לנקב את הגוף בעגילים, לעשות קעקוע וכדומה. האם משום כך יש להימנע מכל הדברים הללו ולשמור את ילדינו סגורים בבית ועטופים בצמר גפן, כדי לא לקחת שום סיכון עליהם? לא. אם בשביל בילוי, טיול, מפגש חברתי או לימודים אפשר לקחת את הילדים לנסיעה ברכב, למרות הסיכון של תאונת דרכים או שכחה ברכב, ודאי שלשם קיום המצווה אפשר לקחת את הסיכון הזניח שכרוך בברית.

לעומת זאת, מן הראוי לציין שמחקרים רבים מראים על יתרונות רפואיים הנובעים מברית המילה, ביניהם הפחתת הסיכון לזיהומים, הידבקויות ומחלות מסוימות, כמו סרטן הפין. ב-2012 הודיע איגוד רופאי הילדים האמריקני, שסקר מחקרים רבים בנושא, שמסקנתו היא שהיתרונות של הליך המילה אצל ילדים זכרים עולים על הסיכונים. פרופ' בריאן ג' מוריס מאוניברסיטת סידני, שניהל את אחד המחקרים, אף השווה בין ברית מילה לחיסונים, וטען שההתנגדות אליה נובעת ממניעים רגשיים ולא מדעיים.

5 - ברית מילה פוגמת בהנאה מיחסי מין

הטענה לפיה ברית המילה פוגמת בהנאה מקיום יחסים, לא הוכחה מעולם. מחקר סקר שנערך ב-2013 ופורסם בכתב העת לרפואה מינית, בחן 2,675 מחקרים, ומצא שהמחקרים באיכות הטובה ביותר לא הראו השפעות שליליות של מילה על רגישות, הנאה מינית או תפקוד מיני. אולם גם אילו היתה הטענה הזו נכונה, הרי שבשביל הברית עם אלוקים מוצדק להפחית במשהו את ההנאה המינית. הרי לא מדובר כאן על סירוס או ביטול ההנאה לגמרי, אלא לכל היותר על הפחתתה באחוזים מסוימים; לא נראה שליהודים לאורך הדורות היו בעיות מיוחדות בתחום זה עקב היותם נימולים. מיצוי ההנאה המינית עד תכליתה אינו ערך עליון ביהדות, ואף לא אידיאל מוסרי שיש עניין לשאוף אליו; כל מערכת ערכים, דתית או מוסרית, מגבילה את היקף ההנאות ה"כשרות" הזמינות לאדם, ולמעשה זהו חלק ממהותו של המוסר - ריסון עצמי, ויתור ואיפוק על הנאות גופניות, למען ערכים נעלים יותר. כל זה אילו אכן היתה נגרמת פגיעה כלשהי בהנאה, מה שכאמור לא הוכח כלל.

 לסיכום, נסתכל למתנגדי המילה בעיניים ונבקש מהם להשיב בכנות: האם מה שמפריע לכם הוא באמת שלום הילד - או שמא דווקא היהדות? אילו היה המצב הפוך, והיהדות היתה אוסרת על ברית המילה, האם לא היו אותם מתנגדים מנופפים במחקרים המצביעים על יתרונותיה הרפואיים, וקוראים לכל ההורים דווקא למול את ילדיהם? אם כך הדבר, הרי שההתנגדות למילה אינה אלא התנגדות ליהדות, לאמונה ולקיום המצוות, המבוססת על מניעים אידיאולוגיים, לא על שיקולים מדעיים או רציונליים. מן הראוי שכל הורה ייקח זאת בחשבון, כאשר הוא עושה את השיקולים האם למול את בנו.