ברית מילה


בחר סגנון מאמר:

מאת הרב ד"ר משה רט


ברית המילה היא אחת המצוות היסודיות והחשובות ביותר ביהדות[1]. גם יהודים שאינם שומרים שבת או כשרות, מקפידים ברובם הגדול למול את ילדיהם[2]. 

מאידך גיסא, לאורך הדורות קמו לה מתנגדים מתוך עם ישראל ומחוצה לו[3]. הללו העלו נימוקים שונים נגד המילה: כיצד ייתכן לקחת תינוק תמים, להכאיב לו ולהטיל בו מום ללא הסכמתו? האין פה פגיעה בגוף האדם, כפי שיצר אותו הטבע? בדורנו מובאים בנוסף לטיעונים אלו גם מחקרים המראים לכאורה שקיים סיכון רפואי בברית המילה, שהסרת העורלה פוגמת בהנאה מיחסי מין וכדומה.

בראשית הדיון חשוב להבהיר שאצל חלק לא מבוטל מהמתנגדים לברית המילה, אם נבחן את הדברים ביושרה אינטלקטואלית, ההתנגדות למילה אינה עומדת בפני עצמה, אלא נובעת מהתנגדות כללית יותר לדת וליהדות. ברור למדי, שאילו היתה היהדות אוסרת על ברית המילה במקום לחייב אותה – אותם אנשים עצמם היו שולפים דווקא מחקרים רפואיים המוכיחים את התועלת שבהסרת העורלה, וקוראים לציבור להתנגד למסורת ולדת ולמול את ילדיהם. אין בכוונתנו לומר שאפשר להתעלם מטענות ענייניות, אולם יש לקחת אותן בפרופורציות נכונות, תוך מודעות למגמתיות הבולטת שמאחורי הצגתן (כמובן שגם אנחנו מגמתיים בנושא הזה, ואילו אכן היתה התורה אוסרת על המילה, היינו תומכים בעמדה זו. כוונתנו רק לעורר לכך שהמחלוקת היא בעיקר אידיאולוגית, ולא מדעית או רפואית כפי שיש המנסים להציג אותה).

הסיבה שהיהדות דוגלת בברית המילה אינה רפואית או בריאותית, וגם לא נובעת רק משיקולים כמו מסורת או אחידות חברתית. ברית המילה היא בראש ובראשונה אחת ממצוות התורה, שנצטווינו בהן מפי ה'. אברהם אבי האומה היה הראשון שהצטווה למול את עצמו ואת בניו (בראשית יז), ומאז הקפידו יהודים על כך לאורך כל הדורות, עד שהעורלה נחשבת בתנ"ך לחרפה[4]. למצווה זו ניתנו טעמים רבים ועמוקים: היא מהווה חותם בבשרו החי של האדם המעיד על הברית בינו לבין ה', ואינו ניתן להסרה[5]; היא ניתנת באיבר המין של האדם, כדי להורות על קידוש יצר המין והתעלות מעל הבהמיות הגסה[6]; היא מבטאת מעין קורבן, מסירות נפש והעלאת הטבע[7]; ועוד[8]. בסופו של דבר אנו עושים זאת משום מפני שזהו ציוויו של בורא העולם, היודע את הדרך אל הטוב האמיתי והנצחי ומורה לנו כיצד להגיע אליו.

 נתייחס כעת לטענות השונות נגד ברית המילה:

1. המילה נכפית על תינוק בניגוד לרצונו

המילה אכן נכפית על התינוק בלי לשאול את דעתו - אבל הרי גם עצם הבאתו של תינוק לעולם נעשתה בלי לשאול את דעתו. לפי סוג המחשבה הזה, האוסר כביכול כל כפייה, מי נתן לנו את הזכות להביא לעולם ילד ולגזור עליו לחיות פה במשך כמה עשרות שנים, בלי לבקש את הסכמתו? האם מישהו ערב לנו שכל חייו יהיו שמחים ומאושרים? הרי כבר אמרו חז"ל, "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא" (עירובין יב ע"ב). האם משמעות הדברים היא שהרצון להוליד ילדים הוא ביטוי לתשוקה אגואיסטית וחסרת התחשבות מצד ההורים, ושיש להימנע מלהוליד, משום שמעורבת בכך כפייה? 

ולא רק עצם הולדת הילד היא כפיה. כל התהליך שהוא עובר, מלידתו ועד בגרותו, כרוך בתהליכי כפייה בלתי פוסקים. ההורים כופים על הילד את ערכיהם ואת אורחות חייהם, את סוג המזון שיאכל ואת הטיפולים הרפואיים שיקבל, את מקום מגוריו, את שכניו ובני משפחתו, ואת המסלול שיעבור במוסדות החינוך השונים. הם כופים עליו לקבל חיסונים וזריקות, למרות התנגדותו העזה והסבל הברור שהדבר גורם לו, ולמרות שיש דעות לפיהם חיסונים הם דבר מסוכן ומזיק. אין בנמצא הורים שמשחררים את ילדיהם ברגע צאתו מהרחם ומאפשרים לו לגדול חופשי כאוות נפשו, מהסיבה הפשוטה שילד כזה לא ישרוד. אף אדם אינו גדל חופשי, בחלל ריק; כל ילד מעוצב בידי הוריו, משפחתו, מחנכיו, חבריו, שכניו, התרבות שהוא צורך והחברה שבה הוא חי. גם הורים שרוצים לגדל את ילדם מתוך חופש מירבי, ימצאו שהם מוכרחים להתערב בנקודות רבות מחייו האישיים, אחרת יימצאו מפקירים אותו לחלוטין לגורלו.

לכן אין להיבהל מהמלה "כפיה". הורים רשאים לחנך את בנם לדרך החיים בה הם מאמינים, ולהצמיח אותו אל תוך צורת החיים הזאת לרבות הסימנים הגופניים שנדרשים בה, גם אם הוא לא "בחר" בכך מדעתו.

למעשה, גם הימנעות ממילת הילד היא סוג של כפייה. שהרי מי שלא מל את בנו בעודו תינוק, כופה עליו להישאר ערל עד גיל מבוגר, ואם ירצה למול את עצמו כשיגדל יהיה הדבר כרוך בסבל, מבוכה ואי נעימות גדולים הרבה יותר. לעומת זאת, אין הרבה אנשים שנימולו בינקותם והתחרטו על כך כשגדלו. כלומר, השיקול אם למול את הילד הוא לא בין כפייה לחופש, אלא בין שני סוגים שונים של כפייה.

2. ברית המילה גורמת סבל לתינוק

אכן, ברית המילה גורמת לכאב חד בשעת מעשה, אולם הכאב הזה חולף מהר מאוד. רוב התינוקות נרגעים ומפסיקים לבכות תוך דקות ספורות מהמילה, כאשר נותנים להם למצוץ מעט יין. תינוקות צורחים ומתפתלים הרבה יותר כאשר מזריקים להם חיסון, ואפילו כשעושים להם אמבטיה. האם יש להימנע מרחיצת תינוקות משום שהדבר גורם להם סבל?

השאלה היא לא אם זה מוסרי לגרום סבל לתינוק – אנחנו גורמים להם סבל לטובתם לא מעט – אלא אם קיימת הצדקה לסבל זה. מנקודת מבט דתית, המצווה היא בהחלט הצדקה מספקת, ואין זה נורא כל כך אם לתינוק יכאב במשך כמה דקות עבור הזכות להיכנס בברית עם ה' ולהיות חלק מעם ישראל. הכאב חולף במהירות, אבל המצווה נשארת לעד.

3. ברית המילה היא הטלת מום בתינוק

טענה זו יוצאת מנקודת הנחה שגוף האדם הטבעי, כפי שהוא בשעת לידתו, הריהו כליל השלמות, וכל פגיעה בו היא בגדר הטלת מום. אולם זוהי הנחה שאין לה בסיס. ישנם גם תינוקות שנולדים עם אצבע יתרה, זנב, שפה שסועה, פגמים אסתטיים או תוספות דומות. האם גם במקרים אלה נאמר שהסרת אותם נספחים הריהי הטלת מום ופגיעה בגוף הטבעי? האם על ההורים לחכות עד שילדיהם יגדלו כדי לשאול אותם אם הם מעוניינים להסיר את החלקים הללו מגופם? העובדה שזאת תוספת חריגה ביחס לרוב בני האדם, אינה שוללת את היותה "טבעית", שהרי יצאה מתחת יד הטבע. אולם למרות זאת, רוב האנשים לא יתייחסו להסרתן של תוספות כאלה כהטלת מום, אלא להפך, כהסרת מום ותיקון גוף האדם.

כך בדיוק מתייחסת היהדות להסרת העורלה. העורלה היא חלק טבעי מהגוף, אבל מטרתו של האדם אינה להישאר במצבו הטבעי אלא להתעלות מעליו.

כך גם מוסבר במדרש:

שאל טורנוסרופוס הרשע: איזה מעשים נאים של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם?
אמר לו: של בשר ודם.
אמר לו טורנוסרופוס הרשע: ראית השמים והארץ, יכול האדם לעשות כיוצא בהם?
אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטים עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם.
אמר לו: למה אתם מולים?
אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא.
הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלוסקאות.
אמר לו טורנוסרופוס הרשע: אם הקדוש ברוך הוא רוצה במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו?
אמר לו רבי עקיבא: ולמה טיבורו יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכתו.
ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, שלא נתן הקדוש ברוך הוא המצוות אלא לצרף האדם בהם, לכך אמר דוד: כל אמרת אלוה צרופה...
[9] 

 העורלה נתפסת כסוג של מום, חיסרון שיש להסירו על מנת שיהיה האדם שלם, וזו מטרתה של ברית המילה. ה' לא ברא את האדם שלם, אלא דווקא חסר, כדי שיוכל להשלים את עצמו בכוחות עצמו.

כמו כן, הטלת מום פירושה פגיעה באדם באופן שיגרום לו סבל מתמשך ויפריע לתפקודו התקין. כפי שראינו, הכאב הנגרם מברית המילה חולף במהירות, ואין לה כל השלכות משמעותיות על חייו של האדם מאוחר יותר. יהודים ונימולים אחרים חיים את חייהם בדיוק באותה צורה כמו ערלים, ללא מגבלה או הפרעה כלשהי (ראו מקורות בהמשך). כך שהשימוש במושג "הטלת מום" נועד רק להשפיע רגשית על השומעים, אך למעשה אין בו ממש.

4. בברית המילה יש סיכון לפגיעה חמורה ולמוות

הסיכון לסיבוכים או גרימת נזק בברית המילה נמוך ביותר, כפי שניתן לראות במקורות בנספח להלן. באותה מידה מסוכן גם לחצות כביש, לבלות בפארק שעשועים, לנסוע ברכב, לנקב את הגוף בעגילים, לעשות קעקוע וכד'. האם משום כך יש להימנע מכל הדברים הללו ולשמור את ילדינו סגורים בבית ועטופים בצמר גפן, כדי לא לקחת שום סיכון? אם בשביל בילוי, טיול, מפגש חברתי או לימודים אפשר לקחת את הילדים לנסיעה ברכב, למרות שאחוז תאונות הדרכים גבוה בהרבה מאחוז התאונות בברית המילה, ודאי שלשם קיום המצווה אפשר לקחת את הסיכון הזניח שכרוך בברית.

5. ברית מילה מפחיתה את ההנאה מיחסי מין

טענה זו לא הוכחה, ומחקרים רבים שנעשו בנושא לא מצאו הבדלים בין נימולים וערלים במידת ההנאה מקיום יחסים (ראו על כך בנספח להלן).

עם זאת, גם אילו היה הדבר נכון, הרי שבשביל הברית עם אלוהים מוצדק להפחית במשהו את ההנאה המינית. הרי לא מדובר על סירוס או על ביטול ההנאה לחלוטין, אלא לכל היותר על הפחתתה באחוזים מסוימים. לא נראה שליהודים לאורך הדורות היו בעיות מיוחדות בתחום זה עקב היותם נימולים. כמו כן, מי שנימול בינקותו ממילא אינו מכיר אפשרות אחרת, כך שאינו מרגיש שהפסיד משהו ואינו סובל מכך.

כמובן שמיצוי ההנאה המינית עד תכליתה אינו ערך עליון ביהדות, וגם לא אידיאל מוסרי שיש לשאוף אליו באופן כללי. כל מערכת ערכים, דתית או מוסרית, מגבילה את היקף ההנאות הזמינות לאדם, ולמעשה זהו חלק ממהותו של המוסר – פיתוח ריסון עצמי, ויתור ואיפוק על הנאות גופניות, למען ערכים נעלים יותר.

כל זה בהנחה שאכן נגרמת פגיעה כלשהי בהנאה, מה שכאמור לא הוכח כלל.

6. מה ההבדל בין ברית מילה למילת נשים?

אין שום מקום להשוואה בין השניים. מילת נשים גורמת לבעיות גופניות ונפשיות הנמשכות אצל הנשים עד לבגרות, גורמת להן להירתע מיחסי מין ומונעת מהן ליהנות מהם. לעומת זאת למילת גברים אין שום תופעות לוואי מזיקות מוכחות, ומחקרים רבים מראים שיש בה דווקא תועלת. דומה הדבר להבדל בין גזירת ציפורן לקטיעת אצבע. השוואות שכאלה מתבססות על אסוציאציות שטחיות בלבד, שאין בהן ממש.

סיכום

ברית המילה היא מהמצוות החשובות ביותר והיא הסמל לכניסה לעם ישראל. הטיעונים המבקרים אותה נובעים יותר מהתנגדות כללית לדת מאשר מהתייחסות עניינית לשאלת המילה. ברמה העניינית, טיעונים אלה אינם עומדים במבחן הביקורת: חלקם קיימים בתחומים אחרים של החינוך, שם אנחנו מקבלים אותם באופן טבעי (כפייה, סיכון, גרימת סבל), וחלקם קיימים בברית המילה באופן רך בהרבה מזה המוצג (גרימת סבל, סיכון) או שאינם קיימים בכלל (הטלת מום, פגיעה בהנאה לפי חלק מהמחקרים, השוואה למילת נשים).

בנספח נביא את המקורות הרפואיים והמחקריים הנוגעים לסוגיה הזאת.

נספח: מקורות רפואיים

ויקיפדיה, ערך מילה (ניתוח):

יתרונות בריאותיים

העורלה המכסה את ראש הפין הערל מפרישה סמגמה המסככת את המגע בין השניים. מעבר לכך שיש הרואים במראהּ ובריחה פגם אסתטי, הסמגמה היא מצע נוח להתפתחות זיהומים בקטריאליים וויראליים שונים, ואף להעברתם באמצעות מגע מיני, ולפיכך המילה מפחיתה את רמת הסיכון למחלות מסוימות. להלן פירוט היתרונות הרפואיים שנמצאו למילה:

מחקרים שנערכו בארצות מסוימות באפריקה שבהן שיעור תפוצת נגיף האיידס גבוה, מצאו ששיעור הגברים ההטרוסקסואליים הנימולים שנדבקו מהנגיף היה נמוך, לאורך זמן, בכשישים אחוזים משיעור הנדבקים בקרב מקביליהם הערלים. ההנחה המקובלת היא שהקרום הרירי שבעורלה רגיש להעברת נגיף ה-HIV.

מחקר שנעשה באוגנדה העלה כי מילה הפחיתה את הסיכוי של גבר הנושא את נגיף האיידס להדביק את בת זוגו ביחסי מין הטרוסקסואליים, בכשלושים אחוז. היא גם מפחיתה את סיכון ההדבקה בטריכומונס ווגינוזיס חיידקי, אך לא בכל מחלות המין.

מחקר שנערך בדרום אפריקה העלה שמילה הפחיתה את הסיכון של גברים להידבק בנגיף הפפילומה האנושי(HPV)  בכ-34%, ומחקר שנערך באוגנדה העלה שהיא מפחיתה את הסיכון שידביקו את בת זוגם בכ-28%.

יש הגורסים שמילת גבר מפחיתה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם אצל נשים עימן הוא מקיים יחסי מין. טענה זו נבחנה במחקר שנערך על 1,896 חולות במחלה מארצות שונות, והשוואת הנתונים שלהם ושל בני זוגן, לנתוני קבוצות בקרה של נשים בריאות בעלות מאפיינים דומים. נמצא שאצל נשים שבני זוגן הקבועים נימולו שיעור ההדבקות בסרטן צוואר הרחם נמוך בכ-28%, ירידה שלפי הנחות החוקרים אינה מובהקת סטטיסטית. שיעור זה לא היה תלוי בגורמי סיכון אחרים למחלה התלויים באשה. עם זאת הוא הושפע ממאפייני בן הזוג, והגיע עד לירידה של 82% בתפוצת המחלה בקבוצת הנשים שבן זוגן היחיד נמצא בקבוצת סיכון גבוהה לנגיף הפפילומה.

מחקר מטא-אנליזה הראה כי מילת פעוטות מפחיתה בכ-87% את הסיכון לדלקות בדרכי השתן, והסיק שעל כל 111 ילדים שנימולים נחסכת דלקת אחת בדרכי השתן. מטא-אנליזה אחרת העריכה את הסיכון של ערלים ושל נימולים לחלות בדלקת לאורך כל חייהם, והסיקה שעל כל 4.29 ילדים שנימולים נחסכת דלקת אחת בדרכי השתן.

המילה מקטינה את הסיכון ללקות בדלקות בפין: בלאניטיס או בלנופוסטיטיס.

שכיחות סרטן הפין נמוכה מאוד בקרב גברים נימולים, במיוחד כאלו שנימולו סמוך לאחר לידתם, יחסית לשכיחותו בקרב ערלים. במדינות מפותחות שכיחות סרטן הפין נמוכה גם אצל ערלים, כך שלפי מחקר המתייחס לארצות הברית על כל 909 מילות במדינה נמנע מקרה אחד של סרטן הפין.

בעת הלידה העורלה מהודקת על גבי ראש הפין, אולם לרוב היא משתחררת במהלך שנות החיים הראשונות למצב ניתן להסגה. מצב בו העורלה נמצאת במצב מהודק פתולוגית קרוי פימוזיס או פראפימוזיס, תופעות מכאיבות הטומנות בחובן סכנה לסיבוכים שונים, כגון חסימת דרכי השתן וסרטן הפין. כריתת העורלה מונעת תופעות אלו.

סיבוכים

במחקר על 66,519 ילדים ונערים שנימולו באנגליה, מצא קת'קרט (2003) ששיעור סיבוכי הדימום הוא: 0.8%, שיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר בטווח הקצר הוא 0.3%, ושיעור המקרים בהם נצרך ניתוח חוזר לתיקון המילה בטווח הארוך הוא 0.5%. קת'קרט גם מפנה למחקר שנערך על 136,086 ולדות שנימולו באופן שגרתי בבית חולים צבאי אמריקאי, לפיו שיעור סיבוכי הדימום הוא 0.06%, ושיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר הוא 0.08% (לא היו מקרים של מוות או אובדן הפין או ראשו). קת'קרט מסביר את שיעור הסיבוכים הנמוך יותר במחקר האמריקאי, בכך ששם המילה בוצעה סמוך לאחר הלידה, ולא בעקבות בעיה פתולוגית שהתפתחה בגיל מאוחר יותר, וכן בכך שהמחקר האמריקאי לא מנה סיבוכים שלא התגלו עד שהתינוק שוחרר מבית החולים.

מחקר שבוצע בבית חולים שניידר בישראל ואשר סקר 90 ילדים שפונו לחדר המיון בעקבות מילה בשנים 2009–2014, מצא שמתוכם 12 אחוז נזקקו לתפרים או לניתוח אחר, כשליש לא נזקקו לטיפול, והרוב נזקקו לחבישה בלבד. במשך אותה תקופה נולדו כ-28 אלף תינוקות זכרים בבית החולים.

בישראל, כל מקרה של פינוי תינוק לבית חולים בעקבות ברית מילה טעון דיווח למשרד הבריאות. השיעור הוא פחות מתינוק אחד מאלף.

במחקר על 19,478 זכרים שנולדו בישראל בשנת 2001 והונח שכמעט כולם נימולו, נמצא שאצל 66 (0.34%) אבחן אורולוג ילדים סיבוך שלאחר הברית. מתוכם, שישית נימולו בידי רופא, והיתר בידי מוהל. הסיבוכים כללו מקרה אחד חמור: קטיעה חלקית של העטרה בצידה, בידי מוהל. בשני מקרים אחרים התפתח זיהום, 16 ולדות (0.08%) סבלו מדימום יתר (ללא צורך בעירוי), ומחציתם אף נזקקו לתפרים. יתר הסיבוכים היו מאוחרים: 38 מקרים של עורלה עודפת המכסה את רוב העטרה (0.2%), 5 מקרים של תסביב הפין (0.03%), וארבעה של חוסר עור, פימוזיס וציסטות כלואות. כל הסיבוכים המאוחרים תוקנו בהצלחה בניתוח בהרדמה כללית. החוקרים מציינים שייתכנו סיבוכים מאוחרים שבטעות אינם מיוחסים למילה, ובפרט עקמת הפין והיצרות פתח השופכה. החוקרים הסיקו שסיבוכי מילה הם נדירים, קלים, וניתנים לתיקון ברוב המכריע של המקרים, ושנראה שאין הבדל משמעותי בסוג הסיבוכים בין מילה רפואית לדתית.

מחקר מצא שהסיכוי של תינוקות בגיל תשע עד 30 ימים לפתח דלקת בדרכי השתן גדול פי 4.34 אם נימולו בברית מילה מסורתית (שמתבצעת בידי מוהל בגיל שמונה ימים לפחות) מאשר אם עברו מילה רפואית. החוקרים יחסו את הפער לשיטת עצירת הדימום ומשך החבישה בברית מילה מסורתית. מחקר אחר שהתבצע על תינוקות מלידה ועד גיל חודשיים מצא סיכון של פי 2.8 לדלקת בדרכי השתן כשהמילה בוצעה בידי מוהל, ברמת סמך של 0.06. המחקר ספג ביקורת על מובהקותו הסטטיסטית הנמוכה, ועל ההבדלים הדמוגרפיים בין קבוצת המדגם לקבוצת הביקורת.

במספר מקרים שתועדו בישראל, בקנדה ובארצות הברית, תינוקות נזקקו לאשפוז לאחר שנדבקו בנגיף הרפס ממוהלים שנוהגים למצוץ את הפצע בפה לאחר ברית המילה. בשנת 2003 הוועדה הבין-משרדית לפיקוח על המוהלים בישראל הפיצה חוזר לפיו על מוהלים מוסמכים ליידע את הורי התינוק על האפשרות לבצע את המציצה דרך שפופרת. בעקבות שני מקרי תמותה מהנגיף שקרו במדינת ניו יורק הוציאה ועדת הבריאות בניו יורק פרוטוקול למניעת זיהום הרפס בילוד ובהמשך הוסיפה דרישה להסכמת ההורים בכתב למציצה.

סיבוכים ארוכי טווח של מילה כוללים היווצרות גשר עור וכן היצרות פתח השופכה. לרוב סיבוכים אלה קלים וניתנים לטיפול ללא צורך באשפוז.

שיעור הסיבוכים במילת ולדות נמוך משמעותית משיעור הסיבוכים במילה שמתבצעת בהמשך החיים. תינוקות גם נהנים מיכולת החלמה עדיפה מהניתוח, ונחסכת מהם החרדה מהציפייה לקראתו.

תופעות מיניות

שאלת הקשר בין המילה לתפקוד המיני ולהנאה המינית נבחנה במחקרים רבים ואין לה תשובה מוסכמת. מחקר סקר שנערך ב-2013 ופורסם בכתב העת לרפואה מינית בחן 2,675 מחקרים ומצא שהמחקרים באיכות הטובה ביותר לא הראו השפעות שליליות של מילה על רגישות, הנאה מינית או תפקוד מיני.

מחקרים המעידים על שיפור חיי המין - מחקר נרחב שנערך בארצות הברית ופורסם במגזין איגוד הרופאים האמריקאי העלה שפעילותם המינית של גברים נימולים מגוונת יותר מזו של גברים ערלים, ובייחוד בגילאים מבוגרים, שכיחות אי התפקוד המיני שלהם נמוכה במעט. עם זאת, המחקר אינו מנטרל את השפעתם של ההבדלים הדמוגרפיים שבין שתי הקבוצות.

מחקרים המעידים על הרעה בחיי המין - על פי מחקר יחיד מסוגו שפורסם במגזין הבריטי לאורולוגיה, נשים דיווחו על הנאה פחותה מיחסי מין עם גברים נימולים, לעומת יחסים עם גברים "שלמים אנטומית", "טבעיים" או "נורמלים", כהגדרת החוקרים. עם זאת, הנשים גויסו למחקר באמצעות מודעה במנשר היוצא נגד המילה.

מחקרים המעידים על העדר שינוי בחיי המין - מאסטרס וג'ונסון לא מצאו הבדל ברגישות למגע בין פין ערל לנימול במחקר שנערך ב-1966.

 ד"ר דניאל שינהר, רופא בכיר במחלקה כירורגית ילדים:

"ב-2012 הודיע איגוד רופאי הילדים האמריקני, שסקר מחקרים רבים בנושא, שמסקנתו היא שהיתרונות של הליך המילה אצל ילדים זכרים עולים על הסיכונים שלו, והמליץ לכל מי שמעוניין ליהנות מהיתרונות לגשת להליך, בתנאים סטריליים מתאימים ותחת הרדמה מקומית".

לברית מילה בגיל מוקדם, ואף בגיל מאוחר, יש יתרונות רבים מבחינה בריאותית: "ראשית, ברית מילה מובילה לפחות זיהומים בדרכי השתן אצל תינוקות מתחת לגיל שנה. כמו כן, לאחר המילה, מחקרים הוכיחו כי ישנם פחות זיהומים של העורלה ויצירת אבצסים באזור. לנימולים, כך מסתבר, ישנם גם פחות סיכויים להעברת מחלות מין, ובמיוחד מחלת האיידס, שהסיכוי להידבק בה קטן בכ-40 עד 60 אחוזים לנימולים, מאשר ללא נימולים.

"ברית המילה מפחיתה גם סיכוי של סרטן באזור הפין, וכן בהתפתחות סרטן של צוואר הרחם בבנות זוג של נימולים, ונתונים אלו הוכחו מחקרית באופן חד-משמעי".

"אצל נימולים לא נמצאו סיבוכים קשים לאחר הליך ברית המילה. הסיבוכים השכיחים כוללים דימום, זיהום באזור החתך ועודף עורלה. אך בישראל שיעור הסיבוכים עומד על המספר הנמוך ביותר של 0.34 אחוזים, מכלל הבריתות המתבצעות במדינה. זהו אחוז מאוד נמוך".

ישנן טענות רבות כי לגברים שמחליטים לגשת להליך ברית המילה בגיל מאוחר, תיגרם ירידה בהנאה המינית וכן בתפקוד המיני. אך טענה זו, על פי ד"ר שנהר, איננה נכונה. "ההשערה שיש בנוגע לכך שברית מילה בגיל מבוגר פוגעת בהנאה המינית איננה נכונה. למעשה, לאנשים אלו אין כלל ירידה בתחושות בכל הקשור למיניותם בעקבות הברית".

ברית מילה זה דווקא בריא - כתבה בוואלה, 9.4.2014:

בשנים האחרונות מתרבים המתנגדים בארץ ובעולם נגד קיום טקס ברית המילה. אבל סקירה של מספר מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מראה כי היתרונות של ברית המילה דווקא גדולים מחסרונותיה.

אחד מהמחקרים אף מצא כי אחוז האמריקאים בגילאי 14 עד 59 שעברו ברית מילה עלה מ-79% ל-81% בעשור האחרון, זאת בהשוואה לירידה של 6% שנרשמה אצל תינוקות מאז שנות ה-60.

מסקנות המחקר הראו כי היתרונות של ברית המילה, ביניהן צמצום של זיהומים במערכת השתן, סרטן הערמונית ומחלות מין, עולות על הסיכונים של דימום או זיהום שעלולים להתרחש בתהליך ברית המילה.

מחקרים אחרים מצאו כי אין לברית מילה השפעה על תפקודים מיניים והנאה מסקס. עוד נמצא כי כמחצית מאלו שלא עברו ברית מילה יזדקקו במהלך חייהם לטיפול הקשור בעורלה.

מחקר אחר שנערך על ברית המילה קבע כי אם אחוזי ברית המילה יצטמצמו ל-10%, כמו הנתונים ברוב מדינות אירופה, להוצאות הרפואיות הישירות של לידה יתווספו 4.4 מיליארד דולר לעשור.

"ברית מילה שקולה לחיסונים אצל ילדים", הסביר פרופסור בריאן ג' מוריס מאוניברסיטת סידני שניהל את אחד המחקרים. "כמו שיש מתנגדים לחיסון תינוקות, יש מתנגדים למילת בנים, אבל הטיעונים שלהם הם רגשיים ולא מדעיים, כך שהמסקנה היא שלא ניתן להסכים איתם".


מאמר (באנגלית) שמפריך את הטיעונים נגד ברית המילה.


"ברית המילה צריכה להיות מוצעת להורים כמו חיסון" - כתבה במאקו, 6.4.14


איגוד רופאי הילדים בארה"ב: מילה מגינה מפני מחלות - כתבה בהארץ, 12.2.2012


ד"ר אלי וולפסון: למה מומלץ לבצע ברית מילה?


ד"ר רונן רוב, אורולוג, המרכז הרפואי הלל יפה: מילה טובה על ברית מילה


פרופ' שאול דולברג: ברית המילה מנקודת המבט של רופא מוהל


[1] ראה למשל משנה נדרים ג, יא; אבות ג, יא "המפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום, אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא"; בבלי נדרים לב ע"א: "גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה"; ארבעה טורים יורב דעה רס: גדולה מילה מכל מצוות עשה שיש בה צד כרת; חומרת פגם הברית בשולחן ערוך אבן העזר כג: "ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה"; וראה במקומות רבים בספר הזוהר הקדוש. בימינו מקובל לומר שברית המילה היא המכניסה את האדם ליהדות, ולמרות שאין לכך ביטוי הלכתי הדבר מעיד על חשיבותה הרבה של המצווה בעיני האומה.  

 [2] "מילת זכרים עדיין מתקיימת באופן כמעט אוניברסלי על ידי אנשים יהודיים. למשל, כמעט כל הילודים בישראל, בערך 99% מהגברים בבריטניה הגדולה ו-98% מהגברים היהודיים בארצות הברית נימולים".  
World Health Organizatin, Male circumcision: global trends and determinants of prevalence, safety and acceptability, pp. 3. 

[3] לסקירה קצרה של ההיסטוריה של ההתנגדות: לחץ.

[4] ראה למשל: בראשית לד, יד-יז: "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ. אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ לְהִמֹּל לָכֶם כָּל זָכָר. וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד. וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלֵינוּ לְהִמּוֹל וְלָקַחְנוּ אֶת בִּתֵּנוּ וְהָלָכְנוּ";
שופטים יד, ג: "וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים...";
שמואל א יז, כו: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עִמּוֹ לֵאמֹר: מַה יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי הַלָּז וְהֵסִיר חֶרְפָּה מֵעַל יִשְׂרָאֵל כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים".
ובמקומות רבים.   

[5] רמב"ם, מורה נבוכים ג, מט.   

[6] רמב"ם שם; רמב"ן בראשית יז, ט בשם הרד"ק.    

[7] ילקוט שמעוני בראשית רמז פא; פירוש רבינו בחיי בראשית לז, יג.    

[8] על הרעיונות שמאחורי הברית אפשר לקרוא בספרם של דוד ושגית דדון, ברית של אהבה.

[9] מדרש תנחומא תזריע ה. 



נשמח להערות, ביקורות והוספות. תגובות למאמר "ברית מילה" ניתן להוסיף בתיבה למטה (מדיניות התגובות שלנו).

מתויג:  ברית מילה

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.