תפילת נשים

מאת הרב יעקב מדן והרבנית רחלי פרנקל

למה נשים לא מתפללות? האם הן חייבת בתפילה? ומה אפשר לעשות בעניין? הרבנית רחלי  פרנקל משיבה.

בהזדמנות אחרת תתפסו אותי מדברת על הלכות תחנון ועל תפילות בבית כנסת וכל מיני דברים כאלה. אבל עכשיו אני רוצה להגיד משהו קטן. מסתכלים סביב, ומעבר לגיל מסוים ונתח מסוים, נשים לא מתפללות. רוב הנשים זה מה שקורה. אני רוצה לגשת לזה קצת מהצד ולהגיד איפשהו בכיתות הנמוכות בבית ספר היסודי, עשינו משוואה בראש שתפילת שחרית זה בערך כמו שיעור בבית ספר. זאת אומרת שאם אני הולכת להתפלל, אז נניח אני צריכה לפנות לי 40 דקות. ובפועל, אצל רוב הנשים ברוב החיים, זה לא קורה. על זה יש לי שתי הצעות. אחת אומרת, בכל מקום שהמשנה אומרת תפילה, היא מתכוונת לתפילת עמידה. ותפילת עמידה לוקחת שבע דקות. לכל אחת יש שבע דקות. ואולי יש לה אפילו שלוש כפול שבע דקות. או אולי פעמיים ביום שבע דקות. אפשר להניח לכל השאיפות הגבוהות גבוהות גבוהות שלנו, ולהגיד לעצמי - אני אתפלל תפילת עמידה. זהו. עכשיו אני אגיד משהו עוד פחות מזה. שמעתי ממישהי שאמרה, התחלתי להתפלל. ואמרתי, מה? והיא אמרה, "אלוקי, נשמה". את הקטע הזה - אבל עם כל מילה בכוונה שלמה. וואו. תחשבו על היכולת הזו. אפילו אם מתפללים 45 דקות. להגיד את העשרה משפטים - בכוונה שלמה. אז שנזכה וכו' וכו' כולנו נתפלל כל היום. אבל אולי נתפלל תפילת עמידה? אולי "אלוקי, נשמה"?

האישה במרחב בית הכנסת - הרב יעקב מדן

אני יודע שיש נשים שרוצות במרחב בית הכנסת שתהיה לנשים התבטאות גדולה יותר.

אני חושב בהחלט שיש לזה מקום. וניתן אפילו מקומות שהדבר הזה קיים היום. שמחתי לשמוע שאצל נשים שחפצות בכך יש מנייני קריאת מגילה לנשים, אני מזכיר לכם שאף הן היו באותו הנס, ונשים יכולות לקרוא, ויכולות לתת את כל מרחב האישיות שלהן, מבחינתי זו אחת החוויות הגדולות בשנה. חוויה נוספת שיש לי בבית הכנסת. אחד הרגעים שאני הכי אוהב. לגשת לספר התורה לנשק אותו. יש לנו פה בישיבה ספר תורה מאד מהודר, לזכרו של בחור שנהרג. אחיו לומד בישיבה, ולנשק את הספר תורה זו אחת החוויות שיש לי. אני שומע על בתי כנסת שמעבירים את ספר התורה גם לעזרת נשים, ונשים מנשקות את ספר התורה, אני ממש אוהב את זה. אני לא יודע אם זה אפשרי מבחינה טכנית בכל מקום, אני ממש אוהב את זה, אני חושב שהדבר הזה נכון וראוי. ואם יש עוד תפקידים, מגילת רות, יכולה לקרוא אישה ואני חושב שזה מתאים. תערובות של נשים וגברים ביחד, הדבר הזה יש בו בעיה. כשאנחנו בודקים את החיים שלנו כפי שאנחנו חיים, אנחנו לא חיים על פי השולחן ערוך, ומבחינה מסוימת אני מצר על כך. על פי ההלכה גם הבנק שלנו היה צריך להיראות אחרת, ולא יהיה שגבר ייגש לפקידה או שאישה תיגש לפקיד, ועוד כל מיני דברים כאלה - זה לא יהיה, אנחנו לא נחזור לזה, והעולם המודרני לא מאפשר לנו לחזור לזה, וכולם יודעים את זה - אנחנו חיים בעולם אחר, אין מה לעשות. נרצה או לא נרצה. יש דבר אחד שבו אנחנו שומרים את המסורת ההלכתית - בית הכנסת. בואו נשאיר לנו את הפינה הקטנה שם. שהיא תהיה כמו שכתוב, "צריך להתרחק מן הנשים מאד מאד". בזמנו הגבתי על מאמר שהוכיח שאפשר זימון במשפחה לעשות גברים ונשים ביחד, ולמה אנשים לא נוהגים את זה. כיוון שבתחום הברכה והתפילה אנחנו רוצים את ההפרדה. אבל כשיש מניינים לנשים, הקריאות האלה שהזכרתי, טוב, אני מקווה, לא בטוח, יום אחד שתקום סנהדרין, יאפשרו למניין של נשים גם להגיד את כל הדברים שבקדושה ונשים יוכלו לעשות מניין לעצמן, אני מאד אשמח אם זה יהיה, כל עוד אין לנו סנהדרין אנחנו לא יכולים לשנות, אז יש כמובן כמה פערים, שאני מודה שהם לצערי הרב. מעבר לזה, כמה לאפשר במנייני נשים יותר את מה שניתן, אני בעד למתוח את ההלכה כאן כמה שאפשר. 

טריילר

הצטרפות לסדרה

את סדרת הסרטונים אנו שולחים בווטסאפ או באמייל:

 [9] 

[2] 

[3]   

[4] 

[5]   

[6] 

[7]   

[8] 

[9]