האם ההלכה מפלה נשים?


מאת הרבנית רחלי פרנקל והרב יובל שרלו

שאלנו את הרבנית רחלי פרנקל מדוע נשים פטורות מחלק מהמצוות.


הרבנית רחלי פרנקל - נשים במעגל המצוות

מובנה בתוך ההלכה פטור לנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן. הפטור הזה, בנוסף לעוד מבחר המצוות שנשים פטורות מהן מסיבות שונות - תלמוד תורה, פרו ורבו, עוד דברים מדברים שונים - יוצר פער בחוויה של קיום מצוות בין גברים לנשים. בעוד גברים מחויבים בשורה ארוכה של מצוות, נשים ודאי מחויבות בכל מצוות לא תעשה - אין להן פטורים מהתנהגות נאותה - ובמצוות עשה יש בעיקר מצוות שהן רשות. אישה יכולה לבחור לישון בסוכה; אישה יכולה, אם אנחנו מדברים על המצב היום, לבחור ללמוד תורה. פרו ורבו זה מצב מורכב יותר, מלכתחילה אישה פטורה, בפועל רוב הנשים בוחרות להיות חלק ממצוות פרו ורבו. הכינוי "מפלה" לא נראה לי הולם כמו "מאפשר". יתכן שהוא קשור לטעמים שקושרים את הדבר הזה לתפקוד הקלאסי של אישה בתוך משק ביתה, יתכן שיש סיבות אלוקיות נסתרות שהן מעל לבינתנו, יתכן שזה קשור לטיעונים שאישה צריכה פחות שמירה או פחות צחצוח רוחני על ידי שלל המצוות האלה. מה שברור, שאישה יכולה לבחור בהשתתפות מרובה יותר, עמוקה יותר, רחבה יותר בעולם המצוות. וזה כבר בחירה דתית ורוחנית שמתבטאת בחיי היומיום שלה.

נקודות:

  • נשים מצוות בפחות מצוות מגברים, ויכולות להיות לזה כמה סיבות: או שתפקיד האישה ממלא לה את היום – טיפול שוטף בבית, או משום סיבות א-לוהיות נסתרות, ויתכן שזה משום שאישה צריכה פחות שמירה – פחות תזכורות.
  • הפטור של נשים מהמצוות הנ"ל – מאפשר לנשים יותר בחירה, ויכולות ביום יום לבחור לקיים מצוות.

מקורות להרחבה:


מדוע נדמה שחלק מההלכות מפלות את הנשים? הרב יובל שרלו משיב. 


לא נכון לקבוע שנשים לא ראויות לשוויון כי הן אחרות, ולא נכון לומר שערך השוויון הוא הדבר היחיד שנמצא על השולחן, ומתעלם מהיבטים אחרים של המציאות.

הדיון על מעמדם של גברים ונשים מול ערך השוויון ביהדות, מחייב המון עבודה. ראשית הוא צריך לברר את ערך השוויון. האם ערך השוויון הוא היחיד שנמצא על המגרש, או שיש גם ערך הזהות, וערך המגדר. עצם העובדה שדווקא כן יש שוני בין בני אדם על בסיס מהותם ועולמם, בכלל לא ברור מצד אחד שערך השוויון הוא הערך המוסרי היחיד הקיים. מצד שני צריך לענות על השאלה מה זה היהדות או מה זה ההלכה. כי אין שום ספק שיש דברים בהלכה שמסיבות היסטוריות, חברתיות, נשים נדחקו. אמר את זה אחד מגדולי רבני דורנו, הרב אריאל, אני חושב שהוא צודק במאה אחוזים. בעולם שבו אין טיטולים, אין מכונת כביסה, אין מים זורמים בכיור, אין מיקרוגל, אין תנור בבית, בסופו של דבר נשים באמת היו בורות, היו משועבדות לעבודתן הבלתי נתפסת בכלל של קיום המשפחה, ואז מטבע הדברים נוצרו גם דברים שלא קשורים לשאלה המהותית אלא לשאלת תבניות חברתיות מפלות, מדירות, מרחיקות. אז מה צריך לעשות? צריך לעשות שני דברים: הדבר האחד הוא, צריך לבחון דבר אחרי דבר, יסוד אחרי יסוד, ופתאום לראות שהרבה דברים שהדחיקה היתה החוצה היא היתה חברתית ולא מהותית. ואז, בגלל החשיבות הגדולה של ערך השוויון שהזכרתי בהתחלה, בהחלט לחתור ולעשות את ערך השוויון. זה לא רק שאלה של זכות; זה כדאי, זה נכון, זה אמיתי, כי יהיה אפשר להתברך מכל העוצמה שעכשיו תפרח מחדש בעולם הנשי. מצד שני אנחנו מדגישים לעצמנו כל הזמן - שוויון איננו זהות, ושוויון איננו מוחק גם יסודות אחרים. ולכן אני מעריך שהעובדה שהאיש מקדש את האישה תישאר, כי זה דבר שכתוב בתורה והוא נובע מתוך התורה כן מהשאלה המהותנית, וגם שהאיש יבצע את פעולת הגירושין. אבל עכשיו אני חוזר לערך השוויון, אכן במשך הדורות בגלל שהקביעה המהותנית הזאת גרמה עוול לנשים, חידש שמעון בן שטח את הכתובה, שהגנה יותר, חידש רבנו גרשום מאור הגולה את חרם דרבנו גרשום, שהביא לשוויון הרבה יותר גדול, ואנחנו צריכים לדאוג שהצד המהותני ההלכתי לא ינוצל בידי נבלים ובידי רשעים כדי לסחוט דברים חברתיים לא מהותניים, מתוך מערכת היחסים שבין גברים ונשים. שלושת הדברים האלה הם שלוש התנועות שמבקשות לבסס ולייסד את היחסים בין המינים.[8]

   

האישה במרחב בית הכנסת - הרב יעקב מדן

אני יודע שיש נשים שרוצות במרחב בית הכנסת שתהיה לנשים התבטאות גדולה יותר.

אני חושב בהחלט שיש לזה מקום. וניתן אפילו מקומות שהדבר הזה קיים היום. שמחתי לשמוע שאצל נשים שחפצות בכך יש מנייני קריאת מגילה לנשים, אני מזכיר לכם שאף הן היו באותו הנס, ונשים יכולות לקרוא, ויכולות לתת את כל מרחב האישיות שלהן, מבחינתי זו אחת החוויות הגדולות בשנה. חוויה נוספת שיש לי בבית הכנסת. אחד הרגעים שאני הכי אוהב. לגשת לספר התורה לנשק אותו. יש לנו פה בישיבה ספר תורה מאד מהודר, לזכרו של בחור שנהרג. אחיו לומד בישיבה, ולנשק את הספר תורה זו אחת החוויות שיש לי. אני שומע על בתי כנסת שמעבירים את ספר התורה גם לעזרת נשים, ונשים מנשקות את ספר התורה, אני ממש אוהב את זה. אני לא יודע אם זה אפשרי מבחינה טכנית בכל מקום, אני ממש אוהב את זה, אני חושב שהדבר הזה נכון וראוי. ואם יש עוד תפקידים, מגילת רות, יכולה לקרוא אישה ואני חושב שזה מתאים. תערובות של נשים וגברים ביחד, הדבר הזה יש בו בעיה. כשאנחנו בודקים את החיים שלנו כפי שאנחנו חיים, אנחנו לא חיים על פי השולחן ערוך, ומבחינה מסוימת אני מצר על כך. על פי ההלכה גם הבנק שלנו היה צריך להיראות אחרת, ולא יהיה שגבר ייגש לפקידה או שאישה תיגש לפקיד, ועוד כל מיני דברים כאלה - זה לא יהיה, אנחנו לא נחזור לזה, והעולם המודרני לא מאפשר לנו לחזור לזה, וכולם יודעים את זה - אנחנו חיים בעולם אחר, אין מה לעשות. נרצה או לא נרצה. יש דבר אחד שבו אנחנו שומרים את המסורת ההלכתית - בית הכנסת. בואו נשאיר לנו את הפינה הקטנה שם. שהיא תהיה כמו שכתוב, "צריך להתרחק מן הנשים מאד מאד". בזמנו הגבתי על מאמר שהוכיח שאפשר זימון במשפחה לעשות גברים ונשים ביחד, ולמה אנשים לא נוהגים את זה. כיוון שבתחום הברכה והתפילה אנחנו רוצים את ההפרדה. אבל כשיש מניינים לנשים, הקריאות האלה שהזכרתי, טוב, אני מקווה, לא בטוח, יום אחד שתקום סנהדרין, יאפשרו למניין של נשים גם להגיד את כל הדברים שבקדושה ונשים יוכלו לעשות מניין לעצמן, אני מאד אשמח אם זה יהיה, כל עוד אין לנו סנהדרין אנחנו לא יכולים לשנות, אז יש כמובן כמה פערים, שאני מודה שהם לצערי הרב. מעבר לזה, כמה לאפשר במנייני נשים יותר את מה שניתן, אני בעד למתוח את ההלכה כאן כמה שאפשר. 


טריילר


הצטרפות לסדרה

את סדרת הסרטונים אנו שולחים בווטסאפ או באמייל:

להצטרפות לקבוצה שקטה ללא דיון- יש להקיש כאן.

לקבלת הסדרה באמייל יש ללחוץ כאן.

[9] [10] 


 

[2] 

[3]   

[4] 

[5]   

[6] 

[7]   

[8] 

[9] 

[10]

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.