אלוהים והאבן - פרדוקס הכול יכול - מאמר בראש צעיר


זהו מאמר מקוצר; למאמר המלא לחצו כאן.

האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?

שאלה זו, שרבים משתמשים בה כדי לקנטר דתיים, מבטאת את מה שמכונה בפילוסופיה "פרדוקס הכל-יכולת". שאלה זו מראה לכאורה, שאלוקים אינו כל-יכול, משום שאו שאינו מסוגל לברוא אבן כזו, או שאינו מסוגל להרים אותה, וכך או כך מתברר שיש משהו שהוא אינו מסוגל לעשות. אם כן, נראה שמושג הכל-יכולת הוא פרדוקסלי, ולא ניתן לייחס אותו לאלוקים.

פילוסופים ותאולוגים מימי הביניים ועד ימינו הציגו דרכים שונות להתמודד עם הפרדוקס. נראה להלן בקצרה כמה מהן.

הגדרת המושג "כל-יכולת"

ראשית, יש לברר למה אנחנו מתכוונים כאשר אנו אומרים ש"אלוקים הוא כל-יכול". הפילוסוף פיטר גיץ' הציג שלוש גישות מרכזיות לשאלה זו: לפי הגישה הראשונה, האל הוא כל-יכול באופן מוחלט, מסוגל לעשות כל מה שניתן לבטא, ואינו כפוף כלל לחוקי הלוגיקה. לפי הגישה השנייה האל כפוף במידה כלשהי לחוקי הלוגיקה; ולפי הגישה השלישית האל הוא חזק לאין שעור, ואין אף יצור שיכול אפילו להתחרות איתו בכוחו - אולם הוא לא בהכרח כל יכול.

התשובות השונות לשאלה

על איזו מהגישות הללו מאיימת שאלת האבן?

הגישה השלישית אינה מוטרדת מהשאלה, משום שמלכתחילה היא אינה טוענת שהאל הוא כל-יכול, ולכן אין לה בעיה לומר שאלוקים אכן אינו יכול לברוא אבן שהוא אינו יכול להרים. זה לא פוגם בהיותו אלוקים ובחובה לעבוד אותו.

הגישה השנייה תשיב לשאלה, ש"לברוא אבן שאלוקים אינו יכול להרים" זו סתירה לוגית, ולכן אלוקים אינו יכול לעשות זאת, משום שהיותו כל-יכול אינה כוללת את האפשרות לעשות דברים נמנעים לוגית. באותה מידה הוא אינו יכול לברוא משולש עם ארבע צלעות, לשבור לעצמו את היד וכדומה. היותו של האל פועל בהתאם לחוקי ההיגיון והלוגיקה אינה פחיתות אלא מעלה, משום שהללו מבטאים את חוכמתו שבה ברא את העולם. כך כתב הרמב"ם במורה הנבוכים.

הגישה הראשונה היא אפוא הנמען העיקרי של שאלת האבן, משום שלשיטתה האל אמור להיות מסוגל לעשות הכל, כולל דברים נמנעים לוגית, ואם כן או שהוא לא מסוגל לברוא את האבן או שאינו מסוגל להרים אותה, ונמצא שההגדרה הזו לכל-יכולת היא פרדוקסלית. אולם גישה זו יכולה להשיב, שאלוקים מסוגל לברוא אבן כזו, וגם מסוגל להרים אותה! ואף אם הדבר הוא אבסורד - הרי שאלוקים נמצא מעבר לחוקי ההיגיון והלוגיקה, וממילא מסוגל לעשות גם דברים פרדוקסליים ובלתי הגיוניים.

כפי שניסח זאת פרופ' שלום רוזנברג, במאמרו "אל מול הפרדוקסליות":

"גילית עתה את הבעיה האמתית המסתתרת בשאלה ה"ילדותית" הזאת. המאמין אתה שהקב"ה מצוי מעבר לעקרונות ההיגיון? מעבר "לחוק"? שתי דרכים אפשריות לפניך. הראשונה, דרך ה"לא" מובילה לעולם הרציונליסטים, בו אין משולשים בעלי ארבע קדקודים ולא עיגולים מרובעים, בו מבטא ההיגיון את חכמתו של הקב"ה, ולפיכך אין זאת פגיעה כלל בכבודו ובכל יכולתו לטעון שהוא "כפוף" לעקרונות ההיגיון. אך יש לפניך גם דרך השנייה, דרך ה"כן". אם תלך בה, תמצא את עצמך בקוסמוס שהוא מעבר לחוקי תבונתך. הקב"ה אינו נבהל מאילוצי חוק הסתירה, ואולי יצר אי-שם, עולמות עם משולשים בעלי חמש זוויות, ואבנים מוזרות כאוות רצונך".

הפרדוקס עשוי להוות דווקא פתח לתובנה מעמיקה יותר של האל, שאינה רואה בו רק כוח חזק לאין-שיעור שהוא חלק מהמציאות המובנת, אלא משהו שנמצא מעבר לכל תפיסה מצומצמת של האדם. תובנה זו יכולה להביא לפתרון קושיות אמוניות רבות.

גישה נוספת טוענת שבלי קשר לגישה שמאמצים ביחס לכל-יכולתו של האל, הבעיה נמצאת בפרדוקס עצמו, שמתחזה אמנם לשאלה לוגית אבל למעשה הוא חסר משמעות. עצם המושג "אבן שאלוקים לא יכול להרים", לפי גישה זו, הוא חסר משמעות כמו "משולש עם ארבע צלעות" - גיבוב של צלילים שאין לו פשר. זו בעיה אפיסטמולוגית, המבטאת את הקשיים שלנו להבין מהי כל-יכולת, אולם היא אינה נוגעת באפשרות קיומה של כל-יכולת. כפי שניסח זאת ק.ס לואיס, מילים חסרות משמעות לא מקבלות משמעות לפתע מכך שמוסיפים לפניהם "האל יכול". בדומה לכך כתב ויטגנשטיין בטרקטטוס, שהבעיה קשורה למגבלות השימוש שלנו בשפה, באופן בו אנו מעניקים משמעות לסמלים. הניסיון להגדיר כל-יכולת במילים נידון לכישלון, משום שהשפה שלנו אינה מסוגלת להתייחס לישויות טרנסצנדנטיות בעלות תכונות מעין אלה. דברים ברוח זו כתב רס"ג באמונות ודעות.

סיכום

ישנן מספר דרכים להשיב על שאלת האבן ופרדוקס הכל-יכולת:

1. האל אינו כל-יכול אלא רק חזק לאין שיעור.

2. האל הוא כל-יכול, אולם כל-יכולתו כוללת רק דברים אפשריים לוגית.

3. האל הוא כל-יכול ללא מגבלה, ולכן מסוגל גם לעשות אבסורדים ופרדוקסים.

4. השאלה היא גיבוב מילים חסר משמעות, שמבטא מגבלה בהבנתנו ובשימוש שלנו בשפה, לא בעיה בכל-יכולת.




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.