שמונה ימים לעומר- אהבת אותנו ורצית בנו


שבוע טוב, לאחר שני ימים של שבת וחג, חוזרים לסדרה.
עד כה עסקנו בעיקר בערך העצמי שלנו, עכשיו נעלה קומה ונעסוק במערכת היחסים שלנו עם ה'.

המחשבה שרק "חטאנו עווינו פשענו" מונעת ממנו ליצור קשר וקרבה.

המחשבה שאנו אשמים, חוטאים ולא שווים,  גורמת לנו לחוש רחוקים ולא ראויים בכלל לאהבה, לפיכך היא מונעת ממנו בכלל לחפש ולחוש קרבה. 

נכון, יש בנו דברים רעים, ולפעמים אנו צריכים להתוודות ולהתחרט אבל מצבים אלו אינם כל התמונה. 

אנו רגילים להסתכל על הדברים הרעים ולא על הטובים, אבל אנו זקוקים לקצת פרופורציות,  אנו בסך הכל טובים...

צורת ההסתכלות הבסיסית היא שאנו טובים, בתוך כל הטוב הזה יש נקודות מסוימות שצריכות שיפור. 

אנו לא מתעלמים מהדברים שצריכים שיפור אבל אנו יודעים שיש הרבה יותר טוב מאשר רע. הטוב הוא העיקר והרע טפל.

כאשר אני מסתכל על עצמי בצורה רעה, אני שונא את עצמי, ואז אני לא יכול לאוהב את מי שברא אותי או את מי שנתן לי את החיים האלה. מאידך, כאשר אני שמח בעצמי, אני שמח במי שנתן לי את החיים. 

"קרוב ה' לכל קוראיו"- אתה מוזמן להתקרב, אתה כמו שאתה, אתה בסדר.

מקורות:

א.

"אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן" (שמות רבה לד, א).

ב.

האדם הישר צריך להאמין בחייו. 

כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה. 

המעמד התמידי צריך להיות הבטחון הנפשי. 

האיש הישראלי מחויב להאמין, שנשמה אלוהית שרויה בקרבו, שעצמותו כולה היא אות אחת מן התורה. ואות מן התורה היא עולם מלא, ההולך ומתרבה לאין שיעור.

(ע"פ הרב קוק, אורות התורה יא ב)

עבודה מעשית:

מצא מצוות או מעשים שבהם אתה מרגיש טוב. שאתה עושה את הדברים כמו שצריך.

להרחבה

לחץ כאן.

שאלה לדיון:

באמת אנחנו אומרים וידוי. אז האם אנחנו טובים בעיניו? כמו שאנחנו?

שתפו אותנו בתשובות שלכם:

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.