שלושים וארבעה לעומר- ה' מתגלה בתורה



א-לוהים נתן את התורה ובה הוא תיאר את עצמו, בתורה נכתב למשל  שא-לוהים הוא רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת . מתוך אמון מלא בנותן התורה ברור לנו שהגילויים שהוא הציג בהם את עצמו הם האופן המרכזי דרכו עלינו להתייחס אליו.  

כמו שכותב ספר מתחשב בקהל הקוראים, כך א-לוהים מתחשב באדם. כפי שהכתוב אוטוביוגרפיה מציג את עצמו על פי אופיים ותרבותם של הקוראים כך א-לוהים (שמכיר את האדם) כתב את התורה והתארים הא-לוהיים שבה  לפי השפה  שלנו, "דברה תורה כלשון בני אדם ". כמו שאוטוביוגרפיה מלמדת את הקורא על הכותב כך התורה מלמדת את האדם על נותן התורה.


מקור:

במסכת שבת ק"ה נכתב:

'אנכי' נוטריקון - אנא נפשי כתבית יהבית" [אני את נפשי כתבתי והבאתי]. 

ובספר התניא (ח"א, פ"ד) נכתב:

"אף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך, דרך משל, שאין הפרש

במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש [בגד] אחד בין שהוא לבוש כמה

לבושים, מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו"  .


עבודה מעשית:

זה הזמן להגיד פרק תהילים או שניים לעזרתם של המאות המפונים מבתיהם עכשיו מחמת השריפות, וגם לאלה שלצערינו בתיהם עולים באש... חפשו בתוך הפרקים שקראתם כיצד ה' מתגלה דרכם.


שאלה לדיון:

האם הדרך בה אנו קוראים את התורה לא מושפע מהאופי שלנו? אם כן כיצד אפשר לדעת שמה שאנו לומדים משקף באמת גם את ה'?

שאלה לדיון

אם יש פער אין סופי בין המקור לביטוי הנמוך אז למה חשוב שהוא המקור?.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.