שלושה עשר יום לעומר- שימו לב אל הנשמה!


להכיר את עצמי מחדש.

אף שאלוהים מסתתר, הוא נמצא בכל, 

לכן הוא נמצא גם בתוך ליבך.

בתחילת סיפור הבריאה נכתב שהקב"ה ברא את האדם בצלמו ונפח בו נשמה אלוהית,

האדם הוא השתלשלות של הבורא, ולכן אלוקים מתגלה בו,

החוכמה האלוהית הלכה ירדה ממדרגה למדרגה עד שהיא נתגלתה בחוכמה האנושית, החסד האלוהי ירד וירד עד שהוא התגלה בחסד האנושי. הגבורה האלוהית השתלשלה והשתלשלה עד שהיא התגלתה בך.

לפי קריאה זו אלוהים אלוהים הוא מקור חיינו ואנו בצורה מסוימת בבואה שלו. 

ההבנה שיש בנו ניצוץ אלוהי, מחוללת יחס חדש לגמרי על החיים, יש בתוכנו כוח אין סופי, אנו רק צריכים להאמין בעצמנו ובחיינו.  

אנו גדולים ומסוגלים, אנו רק צריכים לחשוף את כל הטוב שבנו. 

מקורות

האיש הישראלי מחויב להאמין, שנשמה אלוקית שרויה בקרבו, שעצמותו כולה היא אות אחת מן תורה. ואות מן התורה היא עולם מלא, ההולך ומתרבה לאין שיעור..." (אורות התורה יא', ב')

מקור ב :
"הני חמשה ברכי נפשי. כנגד מי אמרן דוד? לא אמרן אלא כנגד הקב"ה וכנגד נשמה: מה הקב"ה מלא כל העולם - אף נשמה מלאה את כל הגוף." (ברכות י, א)

תרגיל:

שימו לב אל הנשמה, דמיון מודרך: נשום נשימות עמוקות, הרגש את גופך, האם זה אתה? לא, יש משהוא מעבר. התמקד במחשבותיך, שים לב שיש בך נפש חושבת, האם זה אתה? לא יש משהוא עמוק יותר? מהו? 

שאלה לדיון:

האם ה"אני" זה באמת הנשמה שלי? הרי אנו אומרים "אלוהי נשמה שנתת בי?"

שתפו אותנו בתשובות שלכם:

מאמר להרחבה

הפרק השלישי בחלק הראשון של הספר "למה מתכוונים כשאומרים אלוהים".
לחץ כאן >>

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.