עשרה ימים לעומר-מישהו שומע אותי?



מישהו שומע אותי?

מכיוון שאנחנו מדברים כבר על קשר דו צדדי עם אלוהים, אז מה בעצם איתו? הוא גם מדבר? 

או כמו שמישהי שאלה אותי – הוא לא צריך לעשות עבודה? רק אני? 

ובאמת קשר הולך ומתפתח צריך להיות הדדי. השלב הראשון הוא הניסיון גם להקשיב. חלק מהקשר הוא הדיבור, ההודיה, הבקשה, השתיקה. וחלקו הוא הקשבה. 

לפני, אז אחרי שהוצאנו את כל אשר על ליבנו, כדאי שנעצור רגע ופשוט נקשיב.

נקשיב למה?

נקשיב נקודה. גם אלוהים מדבר. לפעמים חזק. לפעמים בשקט. אבל אם לא נעצור להקשיב ודאי שלא נשמע. 

קשב, הוא עמדה שצריך ללמוד להכיר אותה. בכל קשר, ובכל מצב בחיים. למשל, כשיש לנו כיוון לאן אנו רוצים להוביל את היום שלנו, זה נפלא. אבל יש רגעים ביום שצריך לעצור ולהקשיב מה קורה. האם היום שלנו מדבר שפה אחרת מזו שתכננו?

זו עמדה בקשרים עם אנשים. כדי לשמוע את הזולת, צריך להכנס לעמדה של שתיקה וסקרנות.

אז ככה זה גם עם אלוהים. תעצור רגע להקשיב. ותראה מה הוא אומר.


מקור

"אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו, שנאמר (איכה פרק ג, מ): נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה". (ברכות ה)

אך מצד שני כתב ר' צדוק [צדקת הצדיק, ס"ד]: "פעמים שרואה (האדם) בבירור שה מסייעו ומסכים עם מעשיו, עם כל זאת, אינו ראיה כי מעשיו ישרים

 באמת". 


עבודה מעשית

חשוב האם פעם הרגשת שה' שולח לך מסר? מתי?


שאלה לדיון

איך אנו יודעים מתי מדובר בדיבור אלוהי ברמזים וזה לא סתם דמיון?


אפשר לשתף גם בקבוצת facebook שפתחנו:

לכניסה לחצו כאן.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.