חמישה ועשרים לעומר- ה' רצה אותך כמו שאתה

ה' ברא אותי כמו שאני כנראה אני צריך להיות כמו שאני.

יש לקב"ה אין סוף מלאכים אבל הוא לא מחפש אותם, הוא מחפש אותנו.

הוא רוצה את האדם, עם הקשיים שלו ועם היצריים שלו.

יש דברים טובים דווקא בזה שאנחנו חסרים. אנושיים.

הבחירה החופשית מתגלה דווקא בגלל הקשיים שלנו.

העוצמה של האמונה, לא מתגלה במי שאין לו מאבקים אלא במי שמתקשה.

עוצמת הרצון של הנתינה לא מתגלה בשלמות אצל מי שיש לו הכל, אלא מי שאין לו הכל. 

(מפליא יותר כפית של מרק דלוח שילדה קטנה נותנת לאחותה בגטו ורשה, מתרומה של מאה מליון דולר  שנותן מרק צוקנברג)

אנו צריכים לדעת שאנו ראויים לקשר עם הקב"ה באופן בו אנו ברואים.

אנו צריכים להאמין בו, שאנו ראויים. 

מקור

"כבר זכרנו היות האדם אותה הבריה הנבראת לידבק בה' יתברך, והיא המוטלת בין השלימות והחסרונות, והיכולת בידו לקנות השלימות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירתו ורצונו, כי אילו היה מוכרח במעשיו להיות בוחר על כל פנים בשלימות - לא היה נקרא באמת בעל שלימותו, כי איננו בעליו, כיון שהוכרח מאחר לקנותו, והמקנהו הוא בעל שלימותו, ולא היתה הכונה העליונה מתקיימת. לכן הוכרח שיונח הדבר לבחירתו, שתהיה נטיתו שקולה לב׳ הצדדין ולא מוכרחת לאחד  מהם, ויהיה בו כח הבחירה לבחור בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה, והיכולת גם כן בידו לקנות איזה מהם שירצה. על כן נברא האדם ביצר טוב וביצר הרע, והבחירה בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצה.

ואולם להיות הדבר הזה נשלם כראוי, גזרה החכמה העליונה שיהיה האדם מורכב משני הפכים, דהיינו מנשמה שכלית וזכה, וגוף ארציי ועכור, שכל אחד מהם יטה בטבע לצדו, דהיינו הגוף לחומריות והנשמה לשכליות, ותמצא ביניהם מלחמה."

(דרך ה' א, ג)

עבודה מעשית

כתבו (בכותרות) - שלוש התמודדויות שיש לך עכשיו, לאחר מכן - מה כל התמודדות בונה בך?

שאלה לדיון

האם עמדה זו לא גורמת לנו לזרוק אחריות,  אם אנו טובים כמו שאנו למה להתקדם?

שתפו אותנו בתגובות.