ארבעים ואחד לעומר- תארים לאלוהים



הסרטון היום מוסיף על דברים שעסקנו בהם בעבר. 

טקסט:

למה יש בתורה תארי גוף לא-לוהים?

התורה משתמשת בתארי גוף בייחס לא-לוהים, ואולם התורה לכל אורכה נלחמת בהגשמה ולכן ברור הוא שאין הדברים כפשוטם.  

באדם נשמה א-לוהית והוא ברוא בצלמו של א-לוהים, כלומר האדם השתלשל מהשפע הא-לוהי שירד מהעולמות העליונים לתוך המציאות הנמוכה שלנו. מכיוון שכך כל איברי גופנו מכוונים כנגד הכוחות שבעולמות העליונים. איברנו נקראים בשם שהושאל מהכוחות העליונים ממנו הם נוצרו. 

אנו רגילים להתייחס אל היד שלנו ולכן כאשר אנו קוראים: "יד ה'", אנו חושבים שמדובר על יד כפי שיש לנו. ואולם למעשה הדברים הפוכים, אנו קוראים ליד שלנו יד כוון שהיא השתלשלה מכוח רוחני מקביל שנקרא יד. כאשר התורה כותבת יד ה' היא מתכוונת לכוח הרוחני שכאשר הוא השתקף אצלנו הוא התגלה בנו כיד.  בדומה לכך גבורת ה' מיוחסת למה שהשתקף  אצלנו כגבורה וכו'.

מכיוון שכך אפשר להכיר את הא-לוהות מתוך התגלותה בצלם שבאדם. איוב קובע ש"מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" מתוך הסתכלות על עצמך תוכל להכיר את מקורך, בגלל ההשתלשלות הא-לוהות, האדם הוא בבואה של א-לוהיו, ולכן הוא עצמו משמשו משל נכון לא-לוהים. 

אם זאת יש לזכור שהאדם הוא השתלשלות רחוקה מאוד ולכן על אף הקשר יש פער אין סופי בין המשל לנמשל. 


מקור:

פרקי אבות פ"ג משנה י"ד:

"הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט) כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"

כתב על זה המהר"ל:

"כי כאשר יתבונן האדם בציור גופו יכול האדם לעמוד לדעת את ה' יתברך".


שאלה לדיון:

האם ההסבר הזה מביא תשובה שלימה לתארי ההגשמה שכתובים בתנ"ך?

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.