האם תורת ישראל מאמינה בשוויון?


מאת הרב חיים נבון והרב יובל שרלו

האם ראש ממשלה "שווה" יותר מאזרח פשוט? האם גוי מופלה לרעה? והאישה?

שאלנו את הרב חיים נבון ואת הרב יובל שרלו על השוויון ביהדות.


הרב חיים נבון - ערך השוויון ביהדות

האם תורת ישראל מאמינה בשוויון? היא ודאי מאמינה שכל בני האדם שווים לנוכח פני האלוקים, "ולא ניכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כולם", כך מלמד אותנו איוב. התורה ודאי מאמינה גם בשוויון לפני החוק, "לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפוט עמיתך". כולם שווים לפני האלוקים. האם מתרגמים את זה גם לשוויון חברתי מוחלט? אנחנו יודעים שביהדות יש מעמד של כוהנים, מעמד מורם מעם עם תפקידים אחרים. אבל חז"ל לימדו אותנו: ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ. כלומר, הכוהנים אין להם איזה ייחוס מולד שמקנה להם באמת עדיפות מטאפיזית, עדיף ממזר שהוא תלמיד חכם. סבתא שלי זיכרונה לברכה היתה אומרת על משפחות עם ייחוס, שמשפחות כאלה הן כמו גזר: שכל החלקים הטובים כבר נמצאים מתחת לאדמה. אבל צריך לזכור שגם מעמד של תלמידי חכמים, הוא מעמד שיש לו איזושהי עדיפות חברתית. הם אמנם לא כוהנים, הם לא נולדים לזה, אבל כן יש להם עדיפות. חז"ל חכמי יבנה לימדו אותנו: "אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, כשם שאני לא מתגדר במלאכתו כך הוא לא מתגדר במלאכתי. ושמא תאמר אני מרבה ללמוד תורה והוא ממעיט - אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שמכוון את לבו לשמים". כלומר, לתלמידי חכמים יש תפקיד אחר, זה לא אומר שהם נעלים, זה אומר שהוקצה להם תפקיד אחר. קורח טען לשוויון חברתי מוחלט: "כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו". חז"ל שמים בפיו של קורח את הטענה: האם ספר (בית) שמלא ספרי תורה צריך מזוזה? האם עם ישראל שכולם קדושים צריכים איזושהי הנהגה? והתשובה היא כן. בית שמלא ספרי תורה, צריך מזוזה. התורה איננה מחלקת זכויות, היא מקצה תפקידים. ובהקשר הזה יש תפקיד אחר, תפקיד של הנהגה, לתלמידי חכמים, לאנשים אחרים. ועם זאת לפני האלוקים, תמיד כולנו שווים.

נקודות מרכזיות:

  • מול ה' ומול החוק – יש שיוויון
  • יש שיוויון בחשיבות, במעמד, אבל יש תפקידים שונים – לכהנים, ת"ח וכ"ו.
  • כל התפקידים נצרכים, אע"פ שאינם משום הבדלי מעמדות.
     ( שימו לב: הנקודות נכתבו על ידנו ולא על ידי הרב)

מקורות להרחבה:

  • איוב לד,יט אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נָשָׂ֨א ׀ פְּנֵ֥י שָׂרִ֗ים וְלֹ֣א נִכַּר־שׁ֭וֹעַ לִפְנֵי־דָ֑ל כִּֽי־מַעֲשֵׂ֖ה יָדָ֣יו כֻּלָּֽם׃
  • ויקרא יט,טו לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃
  • שיעור "מעמדות ביהדות" מאת מהרב אורי שרקי.
  • ספר "ותישאני רוח" מאת הרב שבתי סבתו, פרשת קרח שיחה "שררה או שירות".
  • מאמר "המהפכה השוויונית של המקרא" מאת פרופסור יהושע ברמן
  • עולת ראיה, ברכות השחר, ברכות "שלא עשני אישה, שעשני כרצונו" (עמוד סט בהוצאה החדשה, עמוד עא בהוצאה הישנה).

על הסדרה 

בשביל שהתורה תדבר אלינו הפקנו סדרת סרטונים בה הרב יעקב אריאל, הרב שרקי, הרב שרלו, הרבנית שולמית מלמד, הרב מדן, הרב לונדין, הרבנית רחלי פרנקל, הרב  נבון, הרבנית שולמית בן שעיה, הרב ניר מנוסי ועוד מדברים על נושאים בוערים הקשורים למשמעות היהודית בדורנו.[7] 

הרב יובל שרלו- האם התורה שוויונית? 


התורה מתחילה באוניברסליזם. כל בני האדם נבראו בצלם אלוהים. לא זו בלבד, אלא היא מתחילה בשוויון מלא בין זכר ונקבה: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו", "זכר ונקבה ברא אותם", "ויברך אותם אלוהים, ויאמר להם פרו ורבו" - הכל בלשון רבים, בזהות מוחלטת. מצד שני, התורה מתחילה באבחנה בין זכר ונקבה בפרק ב' של ספר בראשית: איך נברא האדם, איך נבראה האישה. התורה ממשיכה באבחנה בין מוסריים לבין לא מוסריים - פרשת נח, המבול, מגדל בבל. התורה עוסקת בבחירה האינטימית המיוחדת בעם ישראל - אברהם אבינו, מעמד הר סיני וכדומה. אז מה המסר של התורה? המסר של התורה הוא מסר האמת, שאנחנו מתנהלים בשתי מערכות, שהן מחייבות כל הזמן בירור מה היחס בין זו לזו. מצד אחד, כולנו בעלי צלם אלוהים, כולנו בני אדם, כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא, ועוד כהנה וכהנה. גם בעשרת הדברות - לא תרצח, לא כתוב "לא תרצח יהודי", וכן הלאה. "שופך דם האדם באדם דמו ישפך, כי בצלם אלוהים עשה את האדם". אבל כולנו בעולם, יש להם יחס מיוחד למשפחה שלהם, לנשותיהם, לקבוצה שלהם, ללאום שלהם, והתורה כמובן עוסקת בזה בצורה מאד משמעותית. יש דברים שהם יחודיים לנו, יש דברים שאנחנו נבחרנו למענם, יש דברים שאנחנו קשורים בהם, ויש דברים שהם אוניברסליים כלליים שאנחנו חלק מהם. אחד מהאתגרים בכל דור ודור הוא לקבוע את היחס ביניהם. כי כשאנחנו בוחנים את תקופת המשנה והתלמוד, בה הגויים היו לא רק גויים במובן הסגולי של המילה, או במובן האתני של המילה, אלא גם אכזריים, לא מוסריים, כובשים, הרסנים - ודאי וודאי שהעימות היה הרבה יותר גדול, וההרחקה הרבה יותר גדולה. כשזיהו פוסקים את העובדה שיש גויים מתוקנים בנימוסיהם, שיש גויים שאוחזים בעצם אמונת אבותיהם בידיהם אבל הם נמצאים במקום אחר, כשזיהה הרב קוק שמה שהנביאים טענו שיש תמיד קשר בין תאולוגיה מופקרת להתנהגות מוסרית לקויה, זה כבר לא אותו דבר. לא בתוך עם ישראל, וגם לא בינינו ובין אומות העולם. אז צריך לעשות בירור מחדש. ואף על פי כן, הבירור הזה בסופו של דבר יוליד קו גבול אחר, אבל שני עקרונות. עיקרון אחד של שוויון בין כל באי עולם, שאנחנו צריכים להיות חלק ממנו, ועיקרון שני של אינטימיות, של בחירה, של משהו מיוחד שמתרחש בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא, שאנחנו צריכים להיות חלק ממנו.

נקודות מרכזיות:

• יש צד של שוויון של כל האנשים – אך יש גם ייחודיות של קבוצה, וכמו כן יש ייחודיות של עם ישראל.

•    בכל דור הקו גבול בין היהודים לגויים משתנה, עפ"י מצב הגויים. ככל שהגויים יותר מתוקנים – הקו גבול יותר מצומצם.

(שימו לב: הנקודות נכתבו על ידנו ולא על ידי הרב)

מקורות להרחבה:

1.    בראשית א,כז-כח:

 וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים  אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃

3.    בראשית ט,ו:

שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם׃

4. מאמר " היחס בין ישראל והעמים" של הרב אורי שרקי.

5. מאמר "יחס היהדות לגויים – אפליה?" מאתר לדעת להאמין

6. כוזרי מאמר ב, אותיות לח-מה

7. המהר"ל, באר הגולה, הבאר השביעי.

8. אורות ישראל פרק ה (עמוד קנו) 

9.    "היחס בין ישראל לאומות העולם" מאת הרב דב ביגון

(שימו לב: המקורות נכתבו על ידנו ולא על ידי הרב)


טריילר


הצטרפות לסדרה

את סדרת הסרטונים אנו שולחים בווטסאפ או באמייל:

להצטרפות לקבוצת דיון בווטסאפ  -  יש להקיש כאן.

להצטרפות לקבוצה שקטה ללא דיון- יש להקיש כאן.

לקבלת הסדרה באמייל יש ללחוץ כאן.

 

[8]  [9] [10]

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.